מאו דזה-דונג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: על ידי |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
||
שורה 27:
[[קובץ:Mao1939.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מאו נואם, 1939]]
{{הפניה לערך מורחב|מאואיזם}}
מאו נמלט מ[[טרור לבן|הטרור הלבן]] של צ'יאנג קאי־שק באביב שנת [[1927]], אחרי [[התקוממות קציר הסתיו]] הכושלת וכונן את בסיסו ב[[צ'ינקאנשאן]], בגבול שבין מחוזות הונאן, [[ג'יאנגשי]] ו[[גואנגדונג]]. באותה תקופה גם התגרש מאו מאשתו הראשונה, שהוצאה מאוחר יותר להורג על ידי הקואומינטנג ונישא ל[[חה דזה-ג'ן|חה דזה־ג'ן]]. מאו כונן במקום רפובליקה ברוח סובייטית והקים את "[[הצבא האדום הסיני]]", שמצא את עיקר מגויסיו מבין האיכרים, ואף פעל בשיתוף פעולה עמם, כאשר חיילי הצבא נוהגים משמעת ואדיבות ואף מסייעים
בתקופה זו פיתח מאו גם את תפיסתו הפוליטית. הוא דחה את רעיון הליבה של ה[[מרקסיזם]] בדבר מלחמת מעמדות בין הפרולטריון לבורגנות במדינה מתועשת, בין השאר משום שאף אחד משלושת האלמנטים הללו לא נמצא במצב ההתפתחות המתאים בסין. הוא דחה את תאורית ההתפתחות ההיסטורית של ה[[מטריאליזם דיאלקטי|מטריאליזם הדיאלקטי]] של מרקס וטען כי יש צורך בעריכת התאמות ל[[לניניזם]] לפי המצב השורר במקום.
שורה 90:
מאו הוציא צו שאסר על כוחות המשטרה להתערב בפעולות המשמרות. "המשמרות האדומים" הפכו לכוח העליון בסין. מסע הטיהורים שיזמו החל להתרחב בהדרגה, כשהוא עובר מטיהורים של מתנגדי משטר לטיהורים בביורוקרטיה של המשטר עצמו, לפעולות הצתה והרס של מסגדים, מנזרים וכנסיות ואחר–כך של מבנים ויצירות אמנות מסורתיים. פנג דחוואי הוצג ללעג בבייג'ינג ואחר כך הוצא להורג, ליו שאוצ'י הורעב למוות ב"מחנה מעצר" ואילו דנג 'טוהר' מספר פעמים ונשלח לעבוד כפועל פשוט בבית חרושת.
הדרך היחידה להמלט מהאשמה ב"אנטי־מהפכנות" הייתה לעסוק בפעילות "מהפכנית", היינו, כפי שהמליץ מאו ב"[[יומון העם]]" בתחילת שנת [[1967]], להטיח ביקורת ולהאשים אחרים ב"אנטי־מהפכנות". גם בכך לא הייתה תועלת,
ביולי אותה שנה, הורתה ג'יאנג למשמרות להחליף את [[צבא השחרור העממי]] הסיני וניטרלה בכך גם את כוחות הצבא. "המשמרות האדומים" החלו במסע [[ביזה]] ו[[גניבה]] ממחנות הצבא ובנייני צבא אחרים, פעילות שנמשכה עד סתיו [[1968]].
שורה 107:
==מורשתו==
[[קובץ:Forbidden_City_Gate_of_Heaven_3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן ענק של מאו על "שער השלום השמימי" משקיף על [[כיכר טיין־אן־מן]]]]
מורשתו של מאו שנויה במחלוקת קשה בין תומכים למתנגדים, כאשר
ההד שעוררה הגותו הרוחנית של מאו היה דל להפתיע, במיוחד בהתייחס לעובדה ש"[[הספרון האדום]]" שלו היה משך תקופה ארוכה נפוץ לא פחות מה[[תנ"ך]]. האידאולוגיה ה[[מאואיזם|מאואיסטית]], על הדגש שלה על התאמת המהפכה וסוגה למדינה ולתרבות בה היא מתקיימת מצאה הד בכמה תנועות מהפכניות ב[[העולם השלישי|עולם השלישי]] כמו זו של ה[[קמר רוז']] ב[[קמבודיה]] ו[[הנתיב הזוהר]] ב[[פרו]] – אך השפעותיה היו חלשות ושטחיות יחסית.
| |||