אגודת ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: פתח תקווה, לעיתים
שורה 11:
'''אגודת ישראל''' ('''אגו"י''') היא ארגון [[יהדות אורתודוקסית|יהודי אורתודוקסי]] שנוסד ב[[קטוביץ]] שב[[פולין]] ב[[י"א בסיוון]] [[תרע"ב]] ([[1912]]). מטרתה המוצהרת של האגודה הייתה "לפתור ברוח ה[[תורה]] וה[[מצווה]] את כל השאלות שתעלינה יום יום על הפרק בחיי [[עם ישראל]]". אגודת ישראל עוסקת בענייני [[חינוך]], [[רווחה]], [[כשרות]] ותחומים רבים נוספים, כשהיא מונהגת על ידי [[מועצת גדולי התורה]], המורכבת מחשובי ה[[רב]]נים מבין תומכיה. האגודה מזוהה עם הפלג המרכזי של [[יהדות חרדית|היהדות החרדית]] ברחבי העולם, אך מאז פרישת מפלגת [[דגל התורה]] ה[[ליטאים (זרם)|ליטאית]] בשלהי [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], מייצגת התנועה ב[[ישראל]] בעיקר את הפלג ה[[תנועת החסידות|חסידי]].
 
הזרוע ה[[פוליטיקה|פוליטית]] של הארגון פעלה ב[[סיים]] של [[הרפובליקה הפולנית השנייה]], בסיים ה[[ליטא]]י וב[[סאימה]] הלטבי (בשלושתם, עד [[מלחמת העולם השנייה]])<!-- צריך לבדוק: , ב[[אספת הנבחרים]] של [[היישוב]] בתקופת [[המנדט הבריטי|המנדט הבריטי על ארץ ישראל]] -->. אגודת ישראל מייצגת את בוחריה ב[[הכנסת|כנסת]] של מדינת [[ישראל]] מאז [[הבחירות לאספה המכוננת|הקמתה]] ועד ימינו, לעתיםלעיתים ברשימה משותפת עם מפלגות דתיות אחרות. כמקובל במפלגות חרדיות, המפלגה אינה מציבה [[אישה|נשים]] ברשימתה לכנסת ולרשויות המקומיות. באופן מסורתי המפלגה מתנגדת ל[[ציונות]] ול[[ציונות דתית|ציונות הדתית]], אך פועלת איתם לעתיםלעיתים בשיתוף פעולה, בניגוד לעמדת [[העדה החרדית]] המייצגת גישה קיצונית ומתבדלת יותר.
 
==הקמת אגודת ישראל==
שורה 78:
[[הספר הלבן (1939)|הספר הלבן]] שפורסם בעקבות כישלונן של שיחות השולחן העגול ובין היתר סתר את [[הצהרת בלפור]] וכיוון לצמצום ה[[הגירה]] היהודית לארץ ישראל עורר שוב את אגודת ישראל לחבור אל הציונות ולצאת כנגד החלטות הספר הלבן.
 
בשנת [[1941]] ערכה התנועה בארץ ועידה ארצית ראשונה ב[[פתח תקוהתקווה]], בהשתתפות כל הקבוצות הפנימיות וארגוני הבת. בוועידה זו גבר כוחם של מחנה יוצאי גרמניה ופולין על הקבוצה הירושלמית, דבר שהוביל להתמתנות מדיניותה של אגודת ישראל בארץ{{הערה|{{דבר|משה קליינמאן|ה"אגודה" על פרשת דרכים|1941/07/06|00201}}{{ש}}{{דבר|משה קליינמאן|(חלק שני)|1941/07/07|00201}}}}. בוועידה השתתפו כ-800 צירים, מתוכם כ-100 נשים מארגוני [[בנות אגודת ישראל]] ו[[פועלי אגודת ישראל]]{{הערה|{{המשקיף||הועידה הארצית של "אגודת ישראל" בפ"ת|1941/06/03|00402}}}}.
 
בשלהי [[1942]] יזם ה[[האמרי אמת|האדמו"ר מגור]], בשיתוף עם [[כנסת ישראל]] ו[[הרבנות הראשית]], אירוע [[צום]] ו[[תפילה (יהדות)|תפילה]] ב[[בית הכנסת החורבה]], על רקע הידיעות שהתפרסמו על [[השואה]]. הרב [[יוסף צבי דושינסקי]], שהיה ראש [[העדה החרדית]] ואחד ממנהיגי אגודת ישראל, התנגד להשתתפות באירוע בשל תפיסת ההתבדלות והתנגדות לשיתוף פעולה עם גופים חילוניים. הוא הכריז על עצרת צום ותפילה נפרדת. התנגדות זו יוחסה להשפעתם של אנשי קבוצת [[נטורי קרתא]]. ההתנגדות הובילה למשבר בין הפלגים של אגודת ישראל בארץ, שכלל אף אירוע אלים{{הערה|{{הצופה||בעקבות הימים|1942/12/14|00201}}{{ש}}{{הצופה||מתעלולי ה"נטורי קרתא"|1942/12/07|00431}}}}). כעבור מספר שנים התפצלו אגודת ישראל והעדה החרדית הירושלמית (עליה השתלטו אנשי נטורי קרתא){{הערה|[[חיים שלם]], [http://old.lifshiz.macam.ac.il/tafrit/odot/maim/maimtassach/shale.pdf מנהיגותו של האדמו"ר מסדיגורה-פשמישל לנוכח הידיעות על גורל יהודי אירופה]}}.