משה גרשוני – הבדלי גרסאות

בשנים [[1982]]–[[1983]] החל גרשוני ביצירת סדרת עבודות המכילות דימויים של פרח ה[[רקפת]]. הרקפת, על פי גרשוני, מהווה מוטיב לאומי המופיע בשירי ילדים עבריים. מקור איקונוגרפי נוסף היה שירו של [[חיים גורי]] "[[שער הגיא#השיר "באב אל ואד"|באב אל ואד]]" ([[1948]]). בציור "יצחק הקטן, לאן אתה הולך?" (1982), לדוגמה, מופיע בצדו השמאלי של הציור שרבוט בצבע כהה המאזכר עלי כותרת ולצדו מערכת מסועפת של קווים, בעפרון ובצבע, היוצרים מעין דימויים של שריפה, של [[סימן שאלה]] ועוד. בעבודות משנת 1983 כבר מזוהות הרקפות כדימוי ברור אף בשמם של הציורים וסקלת הצבעים הופכת לכהה יותר. בנוסף, החל גרשוני לשלב בעבודות סממנים של זרות וגלות – "יצחק" הופך ל"יצחק'לה" וכן מופיעים דימויים של [[צלב קרס|צלבי קרס]]. בשנת [[1984]] יצר גרשוני את סדרת הציורים "[[ח"י רקפות]]", שהוצגה בתערוכה בגלריה גבעון בשנת 1984. הסדרה הכילה 18 ציורים, שכל אחד מהם עשוי משני גיליונות נייר המחוברים בפס של [[סרט דביק]] לגודל של 140x200 ס"מ. בנוסף לדימוי של עלי-כותרת ועלי רקפות, היוצרים סבך צפוף העולה כלפי מעלה, מופיעים בציורים גם ציטוטים משירו של [[חיים גורי|גורי]] ופסוקים מ{{תנ"ך|תהילים|קג}}: "הסולח לכל עווניכי / הרופא לכל תחלואיכי: הגואל משחת חייכי / המעטריכי חסד ורחמים". טקסטים אלו מסודרים בשולי הציורים, כמעין מסגרת.

 

 

במקביל לציוריו האקספרסיביים החל גרשוני ביצירתם של [[הדפס]]ים רבים שנוצרו ב"סדנת ההדפס ירושלים". בין עבודותיו במדיום זה בולטות סדרת ה[[תצריבים|תצריב]] "[[קדיש (משה גרשוני)|קדיש]]" ([[1984]]), שעבודותיה מכילות את מילות תפילת ה[[קדיש]] היהודי, ההדפס "[[אבינו מלכנו (משה גרשוני)|אבינו מלכנו]]" (1984), סדרת הדפסים "[[י"ג תחריטים לשירי חיים נחמן ביאליק]]"{{הערה| [[דן מירון]], "הפרידה מן האני העני, מהלך התפתחות שירתו של ח.נ. ביאליק 1891 -1901", בלוויית שמונה תחריטים מאת משה גרשוני, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב / מחקרי האוניברסיטה הפתוחה, תשמ"ו, 1986}}. משנת ([[1986]]) ועוד.