פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל, לפני שנה
מ
בוט החלפות: לעיתים
בשנים [[1982]]–[[1983]] החל גרשוני ביצירת סדרת עבודות המכילות דימויים של פרח ה[[רקפת]]. הרקפת, על פי גרשוני, מהווה מוטיב לאומי המופיע בשירי ילדים עבריים. מקור איקונוגרפי נוסף היה שירו של [[חיים גורי]] "[[שער הגיא#השיר "באב אל ואד"|באב אל ואד]]" ([[1948]]). בציור "יצחק הקטן, לאן אתה הולך?" (1982), לדוגמה, מופיע בצדו השמאלי של הציור שרבוט בצבע כהה המאזכר עלי כותרת ולצדו מערכת מסועפת של קווים, בעפרון ובצבע, היוצרים מעין דימויים של שריפה, של [[סימן שאלה]] ועוד. בעבודות משנת 1983 כבר מזוהות הרקפות כדימוי ברור אף בשמם של הציורים וסקלת הצבעים הופכת לכהה יותר. בנוסף, החל גרשוני לשלב בעבודות סממנים של זרות וגלות – "יצחק" הופך ל"יצחק'לה" וכן מופיעים דימויים של [[צלב קרס|צלבי קרס]]. בשנת [[1984]] יצר גרשוני את סדרת הציורים "[[ח"י רקפות]]", שהוצגה בתערוכה בגלריה גבעון בשנת 1984. הסדרה הכילה 18 ציורים, שכל אחד מהם עשוי משני גיליונות נייר המחוברים בפס של [[סרט דביק]] לגודל של 140x200 ס"מ. בנוסף לדימוי של עלי-כותרת ועלי רקפות, היוצרים סבך צפוף העולה כלפי מעלה, מופיעים בציורים גם ציטוטים משירו של [[חיים גורי|גורי]] ופסוקים מ{{תנ"ך|תהילים|קג}}: "הסולח לכל עווניכי / הרופא לכל תחלואיכי: הגואל משחת חייכי / המעטריכי חסד ורחמים". טקסטים אלו מסודרים בשולי הציורים, כמעין מסגרת.
 
[[יגאל צלמונה]] תיאר את מוטיב הרקפות אצל גרשוני כדימוי תחליפי לחייל. כמשלבת חושניות ביחד עם אזכור לשכול לאומי. הרקפות, טען צלמונה, "מאונשות לעתיםלעיתים: עליהן מזכירים צורות גוף, אברי מין ועכוזים. התנוחות שלהן חגיגיות או רפויות, הן לעתיםלעיתים קמולות, לעתיםלעיתים מצויות בפריחה מפוארת – השלכה של מצבי-נפש אנושיים"{{הערה|1= צלמונה, יגאל, "במראה ובחידות", '''מקרה בני האדם ומקרה הבהמה''', מוזיאון ישראל, ירושלים, 1986, ללא מספרי עמודים.}}.
 
במקביל לציוריו האקספרסיביים החל גרשוני ביצירתם של [[הדפס]]ים רבים שנוצרו ב"סדנת ההדפס ירושלים". בין עבודותיו במדיום זה בולטות סדרת ה[[תצריבים|תצריב]] "[[קדיש (משה גרשוני)|קדיש]]" ([[1984]]), שעבודותיה מכילות את מילות תפילת ה[[קדיש]] היהודי, ההדפס "[[אבינו מלכנו (משה גרשוני)|אבינו מלכנו]]" (1984), סדרת הדפסים "[[י"ג תחריטים לשירי חיים נחמן ביאליק]]"{{הערה| [[דן מירון]], "הפרידה מן האני העני, מהלך התפתחות שירתו של ח.נ. ביאליק 1891 -1901", בלוויית שמונה תחריטים מאת משה גרשוני, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב / מחקרי האוניברסיטה הפתוחה, תשמ"ו, 1986}}. משנת ([[1986]]) ועוד.