דורסי יום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
|||
שורה 15:
[[קובץ:Red-backed Hawk (Buteo polyosoma) 1.jpg|230px|ממוזער|[[נץ אדום גב]]]]
'''דורסי יום''' ([[שם מדעי]]: '''Accipitriformes''') הם [[סדרה (טקסונומיה)|סדרה]] מגוונת ביותר ב[[מחלקה (טקסונומיה)|מחלקת]] ה[[עופות]]. הם נפוצים בכל העולם מלבד [[אנטארקטיקה]]. בניגוד לרוב הדעות, ייחודם של [[דורסים|דורסי]] היום אינו בכך שהם אוכלים בשר, מכיוון שעופות רבים אחרים עושים כן - [[חסידה|חסידות]], [[אנפתיים|אנפות]], ואף מספר [[ציפורי שיר]]. ייחודם הוא דווקא בדרך שבה הם הורגים את [[טורפים (ביולוגיה)|טרפם]]. הם נוהגים לעוט על הטרף, בין אם הוא על [[קרקע]], על [[עץ]] או ב[[מים]] - ולנעוץ בו את [[טופר|טפריהם]].
שורה 25:
'''מקור:''' המינים הם בעלי מקור כפוף וחד בקצה הלסת העליונה, המשתנה לפי תזונת המינים. ל[[נץ|נצים]] ולרוב המינים הצדים את מזונם בעצמם יש לרוב מקור קצר וחזק המותאם לקריעת בשר מהטרף. ל[[עיט]] ישנו לרוב מקור גדול וחזק המותאם לקריעת נתחים גדולים גם מטרף בעל עור עבה. לאוכלי הפגרים הגדולים ביותר (העוזניות הגדולות), אשר תמיד אוכלים מהפגר מיד עם הגעתם (אם ישנם מינים קטנים מהם על יד הפגר הם מסלקים אותם) ישנו מקור גדול ביותר ועוצמתי מאוד היכול לקרוע אף עורות חזקים כעור [[קרנף]] ו[[פילים|פיל]]. לאוכלי הפגרים השניים במעמדם (ה[[נשר]] לדוגמה) ישנו מקור אשר חזק אף הוא (יותר ממקורם של [[עיט]]ים), אך מתאים יותר לקריעת ואכילת איברים פנימיים חזקים וקשים ופחות לשיסוע עור וכדומה. לאוכלי הפגרים הירודים (ה[[רחם (עוף)|רחם]] ושאר הנשרים הקטנים) ישנו מקור ארוך, עדין ודק, אשר בעזרתו הם נוברים ומחטטים בין שיירי הפגר בחיפושם אחר שאריות. לבסוף, ישנם את אלו הניזונים מ[[עצם|עצמות]] (קבוצה הכוללת בעיקר, אם לא רק, את ה[[פרס (עוף)|פרס]]). לאלו יש מקור ארוך, אך לא עדין, אשר בעזרתו הם תופסים עצמות ונושאים אותן עימם. יוצא דופן הוא מין אחד של [[דית החלזונות|דיה הניזון מחלזונות]]. למין זה יש מקור עדין מאוד ומעוקל כדי להכניסו אל תוך קונכיית ה[[חילזון]].
'''מבנה רגל:''' רגליהם קצרות (פרט ל[[לבלר (עוף)|לבלר]]) וחזקות ואצבעותיהם ארוכות ובקצותיהם טפרים חדים וארוכים. סוג הטפרים משתנה לפי תזונת המינים. המינים אשר דורסים את מזונם ברגליהם הם בעלי טפרים מעוקלים, חדים, חזקים וגדולים. לעומת זאת, אצל המינים אשר אינם נוהגים לדרוס טרף חי (בעיקר אוכלי נבלות) הטפרים חלשים יותר, שטוחים יותר
יוצא דופן הוא ה[[שלך]] (ועוד כמה מינים בודדים), הניזון מדגים (
==חושים==
שורה 43:
חלק מהדורסים ניצודים על ידי האדם לספורט ה[[בזיירות]] (דבר שמכונה על שם שהמינים העיקריים בו הם [[בזיים|בזים]] שעברו לסדרה אחרת). ספורט זה היה נפוץ בימי הביניים ואומץ על ידי אצילים, וכיום נהוג פחות.
זהו ספורט בו לוכדים דורס מסוים מגיל צעיר מאוד ומאלפים אותו לצוד בשביל בעליו. בדרך כלל נבחרים דורסים חזקים כגון נצים גדולים ועיטים. שלב האילוף קשה ביותר
==מיון==
|