בניין (שפה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 1:
ב[[מערכת הפועל]] של השפה ה[[עברית]] ושאר [[שפות שמיות|השפות השמיות]], בניין הוא [[פרדיגמה]] דקדוקית, כלומר, [[מערכת נטייה]] שבה משובץ ה[[שורש (שפות שמיות)|שורש]] וניתן להטות אותה ל[[זמן (בלשנות)|זמן]] (עבר, עתיד, בינוני וציווי), ל[[גוף (בלשנות)|גוף]] (ראשון, שני ושלישי), ל[[מין (בלשנות)|מין]] (זכר ונקבה) ולמספר (יחיד, רבים וזוג). המאפיין העיקרי של בניינים הוא שאם השורש, הגוף והבניין (ולעתיםולעיתים נדרשת גם הצורה) ידועים - נטיית הפועל מתקבלת באופן "אוטומטי", למשל, השורש יש"ב, גוף נסתר והבניין התפעל יוצרים ביחד את הפועל "התיישב".
 
שוני צורני בין בניינים יכול להיות שוני בתנועות בלבד (קרוי "שוני פנימי") או תוספות של עיצורים (קרוי "שוני חיצוני"). לצד השוני הצורני בין הבניינים, בדרך כלל הבניין גם נושא משמעות, בעיקר מתוך הנגדה לבניינים אחרים. כך למשל, בניין "הֻפעל" בעברית נושא משמעות סבילה (פאסיבית) ביחס לבניין ״הפעיל״ (לדוגמה: הלביש - הֻלבש) ואילו משמעות הפעלים בבניין ״הפעיל״ עצמו היא ״פעל על זולתו״ (לדוגמה: לבש - הלביש). למעשה, סוג השוני הצורני מרמז גם על סוג קשרי המשמעות בין הבניינים. למשל, הקשר בין זוג הבניינים "הפעיל" ו"הֻפעל" זהה לקשר בין זוג הבניינים "פִּעֵל" ו"פֻּעַל" והרמז הצורני לזה הוא שינוי הניקוד בלבד בין "הפעיל" ו"הֻפעל" כמו גם בין "פִּעֵל" ו"פֻּעַל". בעברית המודרנית, קשר זוגי כזה לא קיים בין בניין קל לבניין נפעל משום שבניין נפעל הושאל לעברית מהארמית הבבלית והחליף בניין אחר, שכן קיים קשר כזה.