מערך (מבנה נתונים) – הבדלי גרסאות

 

למערך ישנם כמה חסרונות שדורשות התייחסות בעבודה עם המבנה במהלך [[תכנות]]:

* במקרים שבהם זקוקים למערך דליל (מערך בעל טווח ערכים גדול במיוחד, אף שרוב תאיו לא ינוצלו), אין זה מן הנמנע שבזיכרון הפנוי במחשב לא יימצא כלל מקום לרצף התאים שנתבקש, והקצאת המערך לא תתאפשר, וגם אם תתאפשר הקצאת המערך תגרום לבזבוז רב של זיכרון. למשל: אם משתמשים במערך כדי לייצג את כל תושבי מדינת ישראל, כך שהאינדקס של כל איבר במערך יהיה מספר תעודת הזהות של התושב, יהיה מספר עצום של תאים (<math>\ 10^9</math>) שרק חלק זעום מהם יהיה תפוס. לבעיות מטיפוס כזה מתאימים מבני נתונים אחרים, כדוגמת [[טבלת גיבוב]] או [[מטריצה דלילה]].

 

* בעזרת מערכים ניתן לייצג מבני נתונים מורכבים יותר: [[ערימה|ערימות]], [[טבלת גיבוב|טבלאות גיבוב]], [[תור (מבנה נתונים)|תורים]], [[מחסנית (מבנה נתונים)|מחסניות]], [[רשימה (מבנה נתונים)|רשימות]], [[מחרוזת (תכנות)|מחרוזת]], [[עץ חיפוש]] (למשל [[B-Tree]]) ועוד.

* מערכים משמשים בהרבה מקרים בתור [[עריכת מונה (תורת הקבוצות)|מונים]] ב[[אלגוריתם|אלגוריתמים]] שונים (למשל - [[מיון מנייה]]).

 

אלטרנטיבה מקובלת למערך במקרה של מספר נתונים משתנה היא [[רשימה מקושרת]], המאופיינת בגמישות בהוספה ובמחיקה של איברים.