היהודים באימפריה העות'מאנית – הבדלי גרסאות

היחסים בין היהודים ללא-יהודים, הן בתקופת הגילדות המעורבות, והן בתקופות הגילדות הנפרדות, אבל בעיקר בתקופת המעורבות, התנהלו לרוב על מי מנוחות, וקשרים טובים נקשרו. הקשרים, לעתיםלעיתים קרובות, היו יותר מדי טובים, וגרמו גם ל[[חילול שבת|חילולי שבת]], ישיבה ב[[בית קפה|בתי קפה]] משותפים, פנייה ל[[ערכאות של גויים]], ואף [[התבוללות]]. רבני הדור (הרב [[חיים בנבנישתי]], הרב [[יצחק מולכו (רב)|יצחק מולכו]], ועוד) התריעו מפני "הרעה החולה הזאת". עצם פתיחת [[בית מרזח|בתי המרזח]] היהודים, אף שהכניסה לנוצרים הייתה אסורה (עקב בעיות [[יין נסך]]), היה תוצאה של חיקוי התרבות הנוצרית. כל זה הופסק במאות ה-18 ו-19, עם הפרדת הגילדות, התגברות התחרות והמתח הבין דתי. היחסים הוחרפו עוד יותר במאה ה-19 עם התעוררות הלאומיות והחרפת המתח בין העדות באימפריה. התחרות גם גרמה להפסדים קשים לחלק מהגילדות היהודיות, וגם זה מופיע בכתבים הלכתיים של התקופה.