בקטריופאג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, החלפה (ויליאם)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 9:
התרבות הנגיף בגוף החיידק יכולה להתרחש בשני מסלולים:
* '''המסלול הליטי''': הנגיף מזריק את ה-DNA המשמש כחומר התורשתי של הבקטריופאג' אל החיידק. על בסיס אותו DNA, מנגנוני ה[[שעתוק (ביולוגיה)|שעתוק]] וה[[תרגום (ביולוגיה)|תרגום]] של החיידק מייצרים את מרכיביו השונים של הנגיף, ובתוך גוף החיידק נוצרים נגיפים חדשים רבים. על מנת לצאת מחוץ לחיידק הבקטריופאג'ים החדשים "מפוצצים" את המעטפת של החיידק (מבצעים [[ליזיס (ביולוגיה)|ליזיס]], ''המסה''; מכאן שם המסלול), משתחררים אל הסביבה ומדביקים חיידקים אחרים.
* '''[[מעגל ליזוגני|המסלול הליזוגני]]''': ה-DNA של הבקטריופאג' חודר אל החיידק ומשתלב ב[[כרומוזום]] החיידקי; מקטע ה-DNA הבקטריופאג'י המשולב בכרומוזום החיידקי נקרא '''פרופאג''''. כשתא החיידק מתחלק, גם מקטע ה-DNA שמכיל את הרצף המקודד למרכיבי הנגיף עובר שכפול. כך הפרופאג' הוכפל ועתה הוא נמצא בשני תאי הבת שנוצרו מתא החיידק המקורי. מצב זה יכול להתקיים זמן רב (הבקטריופאג' נמצא במצב '''רדום''') ומכאן יוצא כי חיידקים רבים יכילו בתוכם את הפרופאז'. לאחר זמן מה, לעתיםלעיתים בשל שינויים בתנאי הסביבה של החיידק או בשל עקות שונות, עלול הפרופאג' לעבור שעתוק, ולעבור למצב הליטי שתואר קודם. ייתכן גם מצב שבו פאג'ים מסוימים יתרבו בתא החיידק ויצאו ממנו מבלי לפוצץ אותו (ללא ליזיס).
 
בקטריופאג'ים המתרבים רק במסלול הליטי מכונים '''פאג'ים אלימים''' ואילו בקטריופאג'ים המתרבים גם במסלול הליזוגני נקראים '''פאג'ים מתונים'''. הפאג'ים המתונים מתרבים לרוב במסלול הליזוגני, ולעתיםולעיתים (כתוצאה מגירויים מגוונים) עוברים למסלול הליטי.
 
ציטוט שנון וידוע מאת ה[[מיקרוביולוג]] מארק מילר מתייחס למסלול הליטי: Bacteria don't die, they just phage away.