אורות הקודש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אורות הקודש ד' לא פורסם בשנת 1973, כפי שנכתב, אלא כמעט עשרים שנה לאחר מכן, בשבת תש"ן.
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אידיאל, לעיתים
שורה 89:
לאחר שני מבואות אלו, עוסק הספר בשיטתו המחשבתית של הרב קוק, המורכבת מחמישה יסודות:
 
א. '''הקודש הכללי''': ביסוד המציאות מצויה הוויה של קודש, שאי אפשר להגדירה במונחים הלקוחים מהעולם הזה כיוון שהיא ממעל לו. הקדושה הנובעת מקודש זה מופיעה באדם ובעולם, בצורה של אידאליםאידיאלים, ומרוממת אותם לתכליתם.
 
ב. '''החיות העולמית''': כל החיים המצויים בעולם הם הופעה של כח חיים אלוקי אחדותי המתפרט לפרטי החיים כולם. החיים שואפים לעליה מתמדת.
שורה 135:
אף על פי שהחלק השלישי של הספר לא הושלם על ידי הרב הנזיר, כאמור, יש לציין את הנושאים בהם הוא התעתד לעסוק, לצורך השלמת סקירת תורתו ההגותית של הרב (נושאים אלו מופיעים בהרחבה בספרו של הרב קוק "[[אורות (ספר)|אורות]]", שנערך בחייו על ידי בנו הרב [[צבי יהודה קוק]]):
 
'''אור תורה, אור ישראל וארץ ישראל''': עם ישראל הוא העם שנבחר להופיע לעולם את אותם האידאליםהאידיאלים שהוצגו בשני החלקים הראשונים של הספר. הדרך של עם ישראל לקיים את ייעודו היא על ידי ישיבתו בארץ ישראל, שסגולתה הרוחנית מיוחדת לעם ישראל, וקיומו את התורה.
 
'''אורו של משיח''': המטרה הכללית של עם ישראל, גאולת העולם כולו, יוצאת אל הפועל על ידי תהליך ביאת ה[[משיח]], שהחל באופן גלוי בתקופה שמאז קום התנועה [[ציונות|הציונית]] (המכונה "עקבתא דמשיחא").
 
==עריכה, הוצאה לאור, מהדורות==
עבודת העריכה של הרב הנזיר נמשכה יותר משלושים שנה{{הערה|1=הרב ש' גורן, 'קדושת נזרו', שאר ישוב כהן (עורך), נזיר אחיו א, עמוד ד'. }} וכללה סידור שיטתי של יסודות שיטת הרב קוק, וקיבוץ פסקאות נבחרות מכתבי הרב על פי יסודות אלו. במהלך העריכה התייעץ הנזיר עם הרב קוק לעתיםלעיתים רחוקות.<sup>{{דרוש מקור}}</sup> בסוף העבודה על 'חכמת הקודש' הנזיר הראה לרב קוק את הגליונות המוכנים לדפוס והרב קוק העיר כמה הערות בכתב ידו, למשל הוא הוסיף פסקאות בסוף פרקים מ"ה וק"א - בכך ראה הנזיר את הסכמתו המלאה של הרב קוק לפעולת העריכה.{{הערה|1=ראו: '''אורות הקודש''', כרך א', עמוד 23.}} בנוסף לכך הנזיר התייעץ גם עם הרב חרל"פ.
 
הרב הנזיר הוסיף מבואות לספר, המודפסים בתחילת הכרך הראשון ובסוף הכרך הרביעי, ובהם התוויית קווים כלליים לשיטתו של הרב כפי שהיא מופיעה בספר.