אה"מ דרדנוט – הבדלי גרסאות

בתחילת [[המאה ה-20]] החלה להופיע תפיסה חדשה: אוניית מערכה בעלת חימוש עיקרי בלבד, כלומר אונייה החמושה בתותחים בעלי קוטר גדול וטווח ארוך בלבד, ללא החימוש המשני שהיה מקובל עד אז. יתרון ראשון שהיה לתפיסה זו הייתה יכולתן של האוניות הגדולות לירות מטווח רחוק, בלי שייכנסו לתחום הפגיעה של [[טורפדו]]ת, נשק שהלך והתפתח, והפך לאויב מסוכן לאוניות המערכה. ויטוריו קוניברטי, מתכנן אוניות איטלקי היה הראשון שביטא את הרעיון בשנת [[1903]], אם כי [[לורד הים הראשון]] הבריטי, [[ג'קי פישר]], טען שחשב על הרעיון כבר בשנת [[1900]]. הצי האיטלקי לא קיבל את רעיונותיו של קוניברטי, והוא פרסם מאמר בכתב העת [[ג'יינס]] הבריטי, שבו הציג את תפיסתו. הוא הציע אוניית מערכה אידאליתאידיאלית (לשיטתו) בעלת [[הדחק]] של 17,000 טון, הנושאת 12 תותחים בעלי קוטר של 12 אינץ' (304.8 מ"מ), חגורת שריון בעובי 30 ס"מ, ומהירות של 24 קשר (כ-44 קמ"ש).