למידה ארגונית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 16:
* המתח שבין "חקירה" ו"למידה" - מתי מטרת התהליך היא להשיג שיפור ומתי מטרתו למצוא אשמים ולהשיג "זיכוך" לאחר כישלון או טעות.
* קיום תהליכי למידה "עצמאיים" על ידי ארגונים או יחידות בתוך הארגון, מול קיומו של גוף "בקרה" או "הערכה" האחראי על ביצוע הלמידה ברמה המערכתית. בגופים ציבוריים הפועלים לאור מגבלות והגדרות משפטיות רבות יותר הנטייה לרוב היא ליצור גוף בקרה חיצוני או עצמאי שכזה, ואילו בארגונים עסקיים בהם מהירות הלמידה חשובה יותר יש ניסיון להטמיע את תהליכי הלמידה בשגרת היומיום של הארגון.
* לעתיםלעיתים קרובות יש לאנשים קושי להשתתף בתהליכי למידה בארגון מתוך החשש למעמדם, או מתוך הקושי לקבל את אפשרות השינוי שהתהליך יחולל.
* תהליכי הלמידה נתפסים לעתיםלעיתים כבזבוז זמן, כיוון שהפרודוקטיביות הישירה שלהם נמוכה (לא מייצרים דבר בפרק זמן המוקדש ללמידה) ומנהלים עסוקים בשאלת האיזון - כמה משאבים עליהם להקדיש ללמידה מתוך סך משאביהם (בעיקר זמן וכח אדם).
 
קשה לקבוע באיזו מידה תחום הלמידה הארגונית, התאוריות והפרקטיקות הכלולות בו הם אופנה חולפת או מהות בסיסית בטבעם של ארגונים ובני אדם, אך בהחלט ניתן לומר כי השימוש בהם (נכון לשנת 2005) הולך וגובר.