פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
בוט החלפות: אידיאל
'''עמיר פרץ''' - בחירתו של [[עמיר פרץ]] לראשות [[מפלגת העבודה]] הביאה עמה קולות רבים של אנשי [[עיירת פיתוח|עיירות פיתוח]] שנטו להצביע בעבר לליכוד, אך חשו כי נפגעו על ידי בנימין נתניהו. עם זאת, קולות רבים של אוכלוסיות מבוססות וקהל מבוגר ממוצא [[אשכנזים|אשכנזי]] עברו לקדימה, במיוחד לאחר חציית הקווים של המנהיג הקודם שמעון פרס. תהליכים אלה הביאו לטענות על פסילת פרץ בשל [[גזענות]] נגד [[מזרחיים]] בקרב קהל המצביעים הוותיק של מפלגת העבודה{{הערה|{{ynet|אמנון לוי (טור דעה)|מי יטהר את המרוקאי?|3218219|19 בפברואר 2006}}}}. תוצאות הבחירות מראות על ירידה חדה בהצבעה למפלגת העבודה באזורים מבוססים ומעבר לתמיכה בקדימה.
 
'''אידאולוגיה''' - שתי המפלגות ה[[אידאולוגיה|אידאליסטיותאידיאליסטיות]] המובהקות, מימין ומשמאל, נכשלו יחסית: [[האיחוד הלאומי-מפד"ל]] קיווה באמצעות האיחוד להגדיל משמעותית את נתחו ב[[הכנסת|כנסת]] ולהוביל את מחנה הימין, אך הוא ירד מ-10 מנדטים ל-9 מנדטים בלבד, למרות [[תוכנית ההתנתקות]]. הירידה נבעה מירידה אבסולוטית של מעל 15,000 קולות לעומת בחירות 1999. מנגד, [[מרצ]] ירדה מ-6 ל-5 מנדטים, תוך ירידה אבסולוטית של מעל 45,000 קולות (28%). יש הרואים בירידת כוחן של המפלגות האידאולוגיות ועלייתה של קדימה, מפלגת מרכז, את שקיעתן של שתי האידאולוגיות: הן זו הימנית של [[ארץ ישראל השלמה]], והן אידאולוגיית [[שטחים תמורת שלום]] של השמאל.
 
שתי המפלגות ה[[חרדים|חרדיות]] עלו מ-16 מנדטים ביחד, ל-18 ([[מפלגת ש"ס|ש"ס]] 1+, [[יהדות התורה]] 1+) תוך גידול של 50,000 (13%) במספר הקולות שקיבלו לעומת בחירות 2003. הגידול של המפלגות החרדיות נובע חלקית מקצב הגידול הטבעי הגבוה של האוכלוסייה החרדית ובעיקר מאחוזי ההצבעה הנמוכים בקרב הציבור הלא-חרדי.