ערב שירי לוחמים – הבדלי גרסאות

במהלך השנים התפתחו שתי אסכולות בארגון ערב שירי לוחמים: על פי אסכולה אחת, שהיא הנפוצה יותר, המוטו בערב כזה הוא לתת כבוד לנופלים בשיר, כשהוא כולל בעיקר שירי שכול וזיכרון לנופלים, וסיפורים על שכול וגעגוע לנופלים. אווירת הערב היא עצובה, ומעוררת זכרונות נוגים. בגישה זו ערב שירי הלוחמים מתקיים בעיקר בערב [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל|יום הזיכרון לחללי צה"ל]], לאחר סיום הטקסים הרשמיים ביישובים השונים. האסכולה השנייה גורסת, שהמוטו של אירוע כזה הוא ליצור "חוויה מרגשת" ([[נתן יונתן]] הגדיר זאת כ"התרוממות רוח") והאווירה בו מאוזנת ומגוונת יותר מבחינת השירים והסיפורים, כאשר השירים וסיפורי השכול מגוונים בשירים וסיפורי גבורה ואופטימיות; דבר המשרה אווירה אחרת. בגישה זו ערב שירי הלוחמים לרוב לא מתקיים ביום הזיכרון עצמו, אלא בסמוך לו.

 

 

ערב שירי לוחמים במתכונתו הנוכחית התחיל בסוף [[שנות השבעים]] ב[[הטכניון|טכניון]] ב[[חיפה]], בחסות ועד הסטודנטים (בראשותו של [[שלמה נחמה]] לימים יו"ר [[בנק הפועלים]]) וביוזמה וליווי של צמד הנוקדים (יהודה צירקל ואיתי תדמור). בתחילת [[שנות השמונים]] ערבי שירי לוחמים פרצו לתודעת הציבור, כשביישוב [[נוה מונוסון]] החלה מסורת רבת שנים של ערבים כאלה, שהלכו והתפשטו ליישובים רבים בסביבה ולאחר מכן בכל הארץ.