עקיבא איגר – הבדלי גרסאות

בין השעות 14:00 ל-16:00 ישב על כס השיפוט בבית הדין של הקהילה, ואת ישיבות ועד הקהילה תזמנו לשעות אלו והן נערכו בבית הדין כדי לאפשר את השתתפותו בהן. לאחר תום הדיונים בבית הדין שהסתיימו בדרך כלל לפני 16:00, נהג לשתות כוס [[יין]], נאמן לצו ההלכה שאין לדיין להורות לאחר שתיית יין. ולאחר מכן יצא לסבב ביקורים אצל חברי הקהילה: [[ביקור חולים]] ו[[ניחום אבלים]], משימה שארכה לעתיםלעיתים זמן רב, בשל הקפדתו לבקר חולים ואבלים מכל שכבות האוכלוסייה. מנהג זה הופסק במשך השנים עם ריבוי המטלות הקהילתיות על כתפי רע"א, הוא מצא פתרון הלכתי לחובת ביקור-החולים, ושכר [[שליח (הלכה)|שליח]] מיוחד שיבקר בשמו את החולים, וימסור לו דו"ח מפורט על מצבם הרפואי{{הערה|הרב [[הלל ליכטנשטיין]], מסר: {{ציטוטון|שמעתי ממגידי אמת שהגאון הקדוש מאור הגולה רבי עקיבא איגר זללה"ה קודם שנתמנה להיות מנהיג ישראל היה הולך בכל יום לבקר את בית החולים הנקרא 'שפיטאל'... ואחר כך כשנתעלה להיות רועה ישראל, ומרבות טרדותיו לא היה יכול תמיד לילך לשם, היה שוכר לאיש אחד שילך לשם בכל יום ויום ויספר לו כל הדברים וכל המאורעות כהוייתן. וממנו יראה וילמוד כל אדם.}} (הנ"ל, '''משכיל אל דל''', למברג תרל"א, חלק ד, כלל ב פרט א שאלה א, דף יא, ב בהערה). פתרון זה היה נושא למשא-ומתן הלכתי בין הרב [[אליהו דוד רבינוביץ' תאומים]] (האדר"ת) ואחיו הרב [[צבי יהודה רבינוביץ' תאומים]], להרחבה בנושא זה ראו: {{המעין|הרב [[ישראל דנדרוביץ]]|'''הימנעות ממצות ביקור חולים'''|587|גליון 200, טבת תשע"ב, עמ' 147-154}}.}}.

מאחר שהוצאתן לאור של תשובותיו החלה עוד בחייו, נשתמרו בידינו הוראותיו, בחלקן טכניות, באשר להדפסת כתביו. הוא נזקק לשאלות הנוגעות באופן כללי לכלל הסוגה הספרותית של ספרות שו"ת, כמו שאלת העריכה מול נאמנות לאיגרות המקור, ושאלת תוארי הכבוד המקובלים, שהיו גדושים לעתיםלעיתים מזומנות בסופרלטיבים מנופחים.