ברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם – הבדלי גרסאות

בתלמוד מבואר{{הערה|{{בבלי|ברכות|נט|א}}}} כי בניגוד לראיית תופעות טבע מיוחדות אחרות כמו הרים וימים וכדומה בהן שייכת רק [[ברכת עושה מעשה בראשית]] ולא כוחו וגבורתו מלא עולם (לפי שאלו תופעות מקומיות ואינן "מלאים עולם" – רש"י), בראיית התופעות הנ"ל שייכים שני הברכות: עושה מעשה בראשית ושכוחו וגבורתו מלא עולם. רש"י מבאר שבכל אחד ממקרים אלו יש לברך את שתי הברכות גם יחד. אך ראשונים אחרים מפרשים שכוונת הגמרא לומר שבמקרים אלו ניתן לברך כל אחת מברכות אלו, איזו מהן שירצה.{{הערה|[[תוספות]] שם ד"ה רבא; [[רא"ש]] ברכות פרק ט סימן יג; [[רמב"ם]] הלכות ברכות, פרק י הלכה יז, אך מדבריו נראה שישנה עדיפות לברך על תופעות אלו ברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם.}} כדעה זו נפסק בשולחן ערוך.

 

בנוגע לברכה על רעמים וברקים המופיעים תמיד יחד, המנהג כיום הוא לברך תחילה על הברק ברכת עושה מעשה בראשית וכששומעים קול הרעם מברכים שכוחו וגבורתו מלא עולם, זאת אף שכאמור מצד הדין ניתן לברך על כל אחד מהן איזו ברכה שרוצים.

באשר לתדירות שיש לברך ברכות אלו מבואר ב[[תלמוד ירושלמי]] ש"דיו פעם אחת ביום", וביארו שזהו דווקא כאשר העננים לא התפזרו בינתיים; במקרה זה ניתן להתייחס לכל הברקים והרעמים כתופעה אחת ודי בברכה אחת ביום, אך אם העננים התפזרו ושבו מחדש לכסות את השמיים אפשר לברך ברכות אלו שוב.{{הערה|ירושלמי מובא ב[[רי"ף]] ברכות דף מג עמוד ב מדפי הרי"ף}}

 

בגמרא פירשו שה"רוחות" שהוזכרו במשנה הם רוחות חזקות מאוד המכונות "זעפא" והיינו [[סופה]]. התוספות מביאים ירושלמי המחלק בין רוחות חזקות מאוד הבאות "בזעף" עליהן מברכים ברכה זו, לרוחות הבאות בנחת (אך גם הן חזקות ואינן שגרתיות<ref>[[מגן אברהם]], סימן רכז ס"ק א.</ref>) עליהן יש לברך ברכת עושה מעשה בראשית בלבד. וכך נפסק בשולחן ערוך שמברכים ברכה זו רק "על רוחות שנשבו בזעף". כיון שאין אנו בקיאים להבחין בין הבאים בזעף לבאין בנחת, פסק ה[[משנה ברורה]] שטוב לברך תמיד על רוח סערה רק ברכת עושה מעשה בראשית. אך ביחס לסופות טרופיות ([[הוריקן]]) החזקות לפי כל קנה מידה הכריעו הפוסקים שיש לברך עליהן ברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם. גם את ברכת הרוחות אין לברך אלא פעם אחת כל זמן שמדובר באותה סופה.

 

את הזיקים המוזכרים בדברי המשנה מבאר האמורא [[שמואל (אמורא)|שמואל]] שהם "כוכבא דשביט". רש"י מפרש: {{ציטוטון|כוכב היורה כחץ ברקיע ממקום למקום, וארוך כשבט שהוא יורה, ונראה כמו שפותח רקיע}}, וכוונתו לנקרא בימינו [[מטאור]] או כוכב נופל. אך מדברי [[ספר הערוך]] (ערך זק) בשם [[רב האי גאון]] נראה שמפרש שהכוונה ל[[כוכב שביט]]. הרמב"ם כלל את שני הפירושים יחד וכתב {{ציטוטון|ועל האור שבאויר שיראו כאלו הם כוכבים נופלים ורצים ממקום למקום, או כמו כוכבים שיש להם זנב}},<ref>רמב"ם הלכות ברכות פרק י הלכה יד.</ref> וכך פסקו האחרונים שיש לברך על שני הדברים.<ref>ראו שולחן ערוך סימן רכז סעיף א, ומשנה ברורה שם ס"ק א.</ref>{{הערה|[[יעקב מאיר זלקינד]], פירוש המשנה והתוספתא - מסכת ברכות, [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37579&pgnum=203 פרק ט משנה ג], באתר HebrewBooks}}