הבדלים בין גרסאות בדף "ישיבת חפץ חיים (כפר סבא)"

אין סתירה. , עריכה
(בתשכ"ד הישיבה עדיין פעלה http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25165&st=&pgnum=37)
(אין סתירה. , עריכה)
 
==היסטוריה==
בחול המועד פסח [[תש"ג]] ([[1943]]) התקיימה ב[[פתח תקווה]] הוועידה הארצית השלישית של תנועת [[צעירי אגודת ישראל]] (צא"י). אחת ההחלטות שהתקבלו הייתה הקמת ישיבה לבני היישוב החדש בארץ ישראל. מייסד הישיבה ומנהלה היה [[אברהם ריין]]. היא נקראה על שם [[החפץ חיים]], שנפטר עשור קודם לכן. בתחילה שכנה הישיבה ב[[מגדיאל]], ובאלול [[תש"ד]] הועתק משכנה לכפר סבא.
 
ל[[ר"מ]]ים התמנו הרבנים נחום גולדשמיד, דוד רוטברג (אחיו של הרב [[זלמן רוטברג]]), יעקב משה הנפלינג ושמואל אליהו אורלנסקי. הבוחן בישיבה היה הרב [[משה סולובייצ'יק (ציריך)|משה סולובייצ'יק]], שהיה אז תלמיד ב[[ישיבת לומז'ה]] בפתח תקווה. בפסח [[תש"ו]] ([[1946]]) נפטר בפתאומיות חמיו של רבי נחום גולדשמיד, והוא עבר למלא את מקומו של חמיו ברבנות שכונת מכבי ביפו. הרבנים רוטברג וסולובייצ'יק לא הסכימו לעמוד בראשות הישיבה, מכיוון שלא היו נשואים. בעצת [[החזון איש]] מונה לתפקיד הרב שטיינמן{{הערה| [http://beinenu.com/sites/all/modules/pubdlcnt/pubdlcnt.php?file=/sites/default/files/alonim/108_16_76.pdf אודות ישיבת חפץ חיים בכפר סבא], עלון כאיל תערוג 132, בשלח תשע"ו, באתר בינינו}}, שהיה אז מאברכי [[בית מדרש לתורת ארץ ישראל]] בפתח תקווה.
 
בתחילה שכנה הישיבה במבנה קטן ברחוב אוסטשינסקי 7 בכפר סבא. כעבור זמן עברו הלימודים לבית הכנסת הגדול בעיר.
פעילות הישיבה מומנה מכספי תרומות של תושבי כפר סבא. כמו כן נסע ריין לארצות הברית למסע גיוס כספים.
 
בשנות ה-50 עברה הישיבה להיות תחת חסותה של [[ישיבת חברון]]. בשנותבסוף שנות ה-6050 הופסקה פעילות הישיבה. בתשכ"ד חודשה פעילות ישיבה במקום, תחת הנהגת האדמו"ר רבי [[ברוך שלום הלוי אשלג]]{{הערה|{{HebrewBooks||הנאמן, ניסן תשכ"ד, עמ' 37|25165||עמוד=37}}}}, אך ככל הנראה גם גלגול זה של הישיבה לא האריך ימים.
 
==מבוגרי הישיבה==
* הרב [[שמחה קסלר]] - רבה של [[מודיעין עילית]]
* הרב אברהם קסלר - מראשי [[ישיבת תפארת ציון]]
* הרב דוד כץ - ראש ישיבת משכן יעקב בחיפה
* הרב [[ישראל קליינר (ראש ישיבה)|ישראל קליינר]]
* הרב [[נתן זוכובסקי]]