חיפה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (אידיאל, לעיתים) |
|||
שורה 97:
התייחסות לאירועים באזור בממצאים שבכתב אנו מוצאים החל מ[[המאה ה-3 לפנה"ס|מאה ה-3 לפני הספירה]]. שני מקומות באזור חיפה, נקשרו על פי ה[[מסורת (יהדות)|מסורת]] לאירועים שהתרחשו ב[[המאה ה-9 לפנה"ס|מאה ה-9 לפני הספירה]] עוד בתקופת [[ממלכת ישראל]]. המערה בה השתמש [[אליהו הנביא]] מיוחסת כיום לאתר [[מערת אליהו]] (נמצאת בסמוך לשכונת קריית אליעזר שבמערב העיר), והכינוס הציבורי הגדול ב[[הר הכרמל]] במעמד של אליהו הנביא כנגד נביאי [[הבעל]]. מיוחס כיום לפי מסורות שונות לאתר ה[[מוחרקה]].
ב[[תקופת בית שני]] ו[[התקופה הרומית בארץ ישראל|בתקופה הרומית]] הייתה חיפה ידועה כ[[עיר מעורבת]] - בני עמים אחרים גרו לצד יהודי העיר. מהעיר יצאו [[רב]]נים ידועים, הנזכרים ב[[משנה]] וב[[תלמוד]], וביניהם "יוסף החיפני", עוזרו של [[רבי יהודה הנשיא]], וה[[אמוראים|אמורא]] [[אבדימי דמן חיפה|רבי אבדימי דמן חיפה]] (שציון קברו נמצא ב[[דרך יפו (חיפה)|דרך יפו]] בסמוך למפגשה עם [[דרך העצמאות]]). כמו כן, חיפה נזכרת כיישוב שיהודיו לא הורשו [[עלייה לתורה|לעלות לתורה]], בשל אי הקפדתם על הגייה נכונה ב[[עברית]]: {{ציטוטון|אין מורידין לפני התיבה לא אנשי בית שאן ולא אנשי '''בית חיפה''' ולא אנשי טבעונין מפני שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין}}{{הערה|{{בבלי|מגילה|כד|ב}}; {{ירושלמי|ברכות|ב|ד}}}}. ב[[מדרש]] [[איכה רבה]] נזכרת חיפה כעיר יהודית שסבלה מהאוכלוסייה הנכרית של העיר [[חורבת קסטרא|קסטרא]] הסמוכה{{הערה|איכה רבה
===ימי הביניים===
| |||