עליית תלמידי הגר"א – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה
ע"פ ספרו של אריה מורגנשטרן "השיבה לירושלים". מעבר הרמ"מ משקלוב מצפת לירושלים התרחש בחודש חשוון תקע"ו (1815). לפיכך תקנתי את השנה הלועזית מ1818 ל1815
שורה 11:
בעקבות כך נוצר הצורך בהקמת קהילה אשכנזית נוספת, ולשם כך זירזו את עלייתם של מתכנני עלייה. ואז בגל השני בתחילת הקיץ של שנת [[תקס"ט]] ([[1809]]) הגיעה שיירה נוספת בראשות הרב [[סעדיה משקלוב]]. השיירה השלישית שהגיעה לארץ ב[[תשרי]] [[ה'תק"ע]] (1809), הייתה בראשותם של הרב חיים כ"ץ והרב [[ישראל משקלוב]], הצטרפה לקהילה החדשה בצפת. ר' חיים כיהן בפועל כרב הקהילה, ור' ישראל משקלוב הפך לאחד ממנהיגיה הבולטים.
 
בשנת [[תקע"ו]] ([[18161815]]) לאחר תכנון של מספר שנים, עזב הרב מנחם מנדל משקלוב יחד עם קבוצה מהעולים את צפת ועלה ל[[ירושלים]], שם ייסד מחדש את הקהילה האשכנזית. בתחילה נמנעו אנשי הקהילה מלהזדהות בגלוי כאשכנזים, בין השאר, בשל החובות שהשאירו אנשי [[עליית רבי יהודה החסיד]], בשנת [[1700]]. הם נאלצו לשנות את מלבושיהם וגינוניהם כלפי חוץ כבני העדה [[יהדות ספרד|הספרדית]]. חלקם אף שינו את שם משפחתם, כדוגמת [[אליהו שלמה זלמן בסאן|משפחת בסן]] ("באשע'ס" במקור). רק לאחר עשר שנים חלה התיישנות ובוטל החוב, בין היתר בזכות שתדלנות, והותר להם לשבת בעיר. הפרושים, תלמידיו של הגאון מווילנה ייסדו את ה[[כולל (היישוב הישן)|כולל]] האשכנזי הראשון בירושלים, "כולל הפרושים", שכונה גם "כולל וילנא".{{הערה|[[יהושע בן-אריה]], מבוא, בתוך: '''אמנות ואומנות בארץ-ישראל במאה הי"ט''', ירושלים: הוצאת [[מוזיאון ישראל]], 1979, עמ' 10-9.}}
במהלך העשורים הבאים של המאה ה-19 המשיכו לעלות משפחות רבות מליטא והצטרפו לקהילות האשכנזים בצפת וירושלים.