בית בובות (מחזה) – הבדלי גרסאות

נקודת המוצא של המחזה היא סוף של סיפור ארוך שהתרחש כבר קודם. הקהל והקוראים מגלים אט אט את פרטי הסיפור דרך ה[[אקספוזיציה]], שמתרחשת כבר בתחילת התמונה הראשונה בשיחתן של נורה ולינדה. כריסטינה לינדה היא חברת ילדות של נורה, אשר באה לבקר בעיר. בשיחתן נאמר כי בעבר תורוולד הלמר, בעלה של נורה, לקה במחלה קשה, ועל- מנת שיוכל להבריא נאלצה נורה לקחת הלוואה בעזרתה שלחה את הלמר לחופשה בדרום, על פי המלצת הרופאים. נורה, אישה קטנה וצייתנית, מתגאה מאוד במעשה שעשתה מאחר שבעלה ניצל ממוות, אך הלמר מתנגד להלוואות מכל סיבה שהיא וטוען: "שום חובות! שום הלוואות! יש משהו לא חופשי, יש משהו מכוער, בבית שבנוי על חובות", ולכן הדבר נשמר בסוד מפניו. בנוסף, במהלך שיחתן נכנס קרוגסטד, ה[[מלווה בריבית]], לביתם של נורה ותורוולד,. לינדה מיד מסתובבת אל החלון וכך מתגלה כי יש קשר בין השניים. בהמשך התברר כי בעבר היו ביניהם יחסים רומנטיים. נורה נאלצה לעבוד בכל מיני עבודות קטנות –כגון [[רקמה (מלאכת יד)|רקמה]], [[סריגה]] והעתקה על-מנתכדי להחזיר את ההלוואה. את הכסף שקיבלה מתורוולד לצורך בגדים וכדומה החזירה לקרוגסטד. במהלך שיחתן של השתיים, מבקשת לינדה מנורה את עזרתה במציאת עבודה כדי להתפרנס וגם כדי למלא את זמנה, כי אף אחד לא זקוק לה יותר, משום שבעלה ואמה נפטרו ואחיה גדלו. נורה מבטיחה לה לדבר עם הלמר, שבדיוק התמנה למנהל הבנק.

ככל שהמחזה מתקדם, מסתבכת נורה יותר ויותר בשקר שלה. קרוגסטד מגלה כי זייפה את חתימתו של אביה לפני מותו (כערבון להלוואה שניתנה מקרוגסטד) ובכך עברה על החוק. קרוגסטד, שכעת פוטר על ידי הלמר מהבנק, מנצל את מצבה של נורה ומנסה לסחוט אותה על-מנתלהפעיל שתשכנעלחץ אתעל הלמר להעסיקו שוב., אםומאיים שאם לא תעשה כן, יגלה קרוגסטד להלמר את סודה של נורה. נורה מנסה לדבר עם הלמר, אך ללא הצלחה. הלה כבר העסיק את כריסטינה לינדה, והוא לא מוכן להעסיק גם את קרוגסטד, שבעבר פשע עקב מצבו הכלכלי.

במערכה זו מתגלה כי ד"ר ראנק, חבר קרוב של משפחת הלמר, חולה במחלה ממארת, [[שחפת]] של עמוד השידרה (שהיא, לדבריו, [[עגבת]] שירש מאביו ההולל) וכי הוא על ערש דווי. בנוסף, בשיחתה של נורה עם ראנק, מתגלה כי ראנק ראה תמיד בנורה יותר מאשר מכרה: "אהבתי אותך אהבה עזה". בהמשך המערכה קרוגסטד מספר לנורה שהוא עומד לגלות להלמר על ההלוואה שלוותה נורה ממנו. נורה, מנקודה זו והלאה, מנסה בכל כוחה למנוע מהלמר לגשת לתיבת הדואר, מנסה למנוע את גילוי סודה, אך ללא הצלחה. בסופו של דבר ניגש הלמר לתיבת הדואר ומוצא את מכתבו של קרוגסטד. לאחר שקרא את המכתב, יוצא הלמר מחדר העבודה כועס מאוד. הסוד התגלה. נורה, שעד עכשיו הייתה העפרוניתה[[עפרוניים|עפרונית]] הקטנה, הזמירה[[זמיר]], האישה שקיפצה לנגד עיניו של בעלה, הופכת בן רגע לאישה חזקה, אישה העומדת על רצונותיה. נורה מנסה תחילה לברוח, אך כשהלמר מונע בעדה, היא מושיבה אותו לשיחה האמיתית הראשונה בשמונהביניהם במהלך שמונה שנות נישואיהם. בתחילת השיחה מטיח הלמר האשמות קשות בנורה בנוגע לחיי הנישואין שלהם: "צבועה, שקרנית... מה אני מדבר, גרועה משקרנית – פושעת!", אך נורה לא נרתעת ומודיעה להלמר שהיא לא ממשיכה את חייה איתו, מציגה בפניו את הנישואים הצבועים שהיו לה איתו "אנחנו נשואים כבר שמונה שנים, תורוולד. לא משונה בעיניך שזאת הפעם הראשונה שאתה ואני, בעל ואישה, יושבים לשוחח שיחה רצינית?". נורה מסבירה לתורוולד שהיא עברה מבעלותו של אביה עליה, לבעלותו. כבר בתחילת המחזה אנו נחשפים לבעלותו של הלמר על נורה על ידי השימוש במונחי שייכות כגון "עפרוניתי", "נורה המסכנה שלי". וכן בהתנהגות של השניים בקשר, נורה מחביאה מהלמר את עוגיות המקרון שלה והוא מתגמל אותה בכסף. נורה מטיחה בפני הלמר את העובדה שהיא הייתה הבובה שלו. הוא לא נכנע ומנסה לשכנע אותה להישאר, אך נורה עוזבת ומשאירה את ילדיה עם הלמר על מנת שתוכל לנסות להסתדר בעצמה. נורה לא מחכה לבוקר ועוזבת באמצע הלילה.