ברוך שאמר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 11:
 
==היסטוריה==
ברכה זו אינה מופיעה ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|על ברכות אחרות ([[לעולם יהא אדם|ברכת המקדש את שמו ברבים]], [[ברכת ברוך ה' לעולם|ברוך ה' לעולם]], ו[[אשר צג אגוז]]), מצאנו התנגדות לעצם אמירת הברכה, גלל שלא נזכרו ב[[תלמוד]]. אך ברכה זו נהוגה בכל תפוצות ישראל ולא מצאנו לו חולק, דוגמת ברכת [[הנותן לייעף כח]].}}, ונזכרת לראשונה אצל ר' משה גאון (שנת 825 בערך) ובספרובספרו של ה[[רי"ף]]. חוקרי ליטורגיה ([[צונץ]], [[אלבוגן]]) משערים שזמנה מ[[תקופת הסבוראים]], כך גם דעת רבי [[חזקיה די סילוה]], שאף העלה תמיהה על תוקף תקנת ברכה זו שלא נזכרה בתלמוד{{הערה|ספר [[פרי חדש]] סימן נא סעיף א}}.
 
על פי מסורת [[קבלה|קבלית]] שכתב הרב [[דוד בן יהודה החסיד]] בספרו "אור זרוע"{{הערה|להבדיל מספר הנודע [[אור זרוע]] לר' [[יצחק בן משה]], ספר זה חובר על ידי דוד בן רבי יהודה החסיד, נכד [[הרמב"ן]]) הוצאת אורים עמוד 124. דבריו הובאו בספר הקבלה הנפוץ "תולעת יעקב" לרבי [[מאיר אבן גבאי]].}}{{הערה|בספר ארבעה טורים]] כתב שמסורת זו הובאה בספר [[היכלות]]. ואינו לפנינו}} ברוך שאמר היא ברכה שנוסחה התגלה באמצעות פתק שנפל מהשמים, בנוסח זה יש פ"ז תיבות המלמדות על סודות קבליים. דבריו התקבלו על [[חסידי אשכנז]] ובספר הפסיקה [[ארבעה טורים]]. כך כתב: