סטרא אחרא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 6:
אחד הרעיונות המרכזיים ביהדות הוא [[בחירה חופשית]], לצורך כך יצר האל כוחות הטוב וכנגדם כוחות הרע, כדי לאזן את ה'בחירה' ובכך ליצור סיבה לתשלום גמול. {{הערה|{{זוהר|א|קסג|א}};{{זוהר|א|רד|ב}}}}.
כך פירשו [[חז"ל]] את הפסוק ב[[מגילת קהלת]] {{ציטוטון|גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים{{הערה|{{תנ"ך|קהלת|ז|ד}}}}}}. בספר הזוהר מובא ש{{ציטוטון|כשם שיש דרגות והיכלות לצד הקדושה כך גם לצד הטומאה{{הערה|{{זוהר|ב|רסג|א}}}}}} לדוגמה, לסטרא אחרא ישנם עשר ספירות טומאה, כנגד [[עשר ספירות]] של הקדושה {{הערה| ספירות הקדושה נקראים גם: ספירות דאצילות. ואילו ספירות הערה נקראות גם 'עשרה כתרי הכשפים של הטומאה למטה' או 'עשרה תנינים הרובצים בעשרה יאורות'. ראה בזוהר חדש דף מא עמוד ב.}}
על פי הקבלה ישנה מלחמה תמידית בין כוחות הקדושה לטומאה, כוחות אלו אינם מקבילים, אלא מנוגדים זה לזה ובזמן ששולט האחד נחלש האחר{{הערה|{{זוהר|רלו|א}}}}.
 
==כוחות מאגיים==
{{ערך מורחב|דואליזם#בדתות}}
לפי התפיסה הקבלית, לסטרא אחרא ישנם כוחות מאגיים מעשיים לפעול בעולם. בכדי לשלול את התפיסה הדואלית [[זרתוסטרה|הפרסית]] מודגשת הנקודה שכוחות אלו נוצרו על ידי האל למטרות מסויימות ואין להם כח עצמי.
דעה זו זהה לדעת [[רבי יוסי הגלילי]] בתלמוד, הסבור שיש לעבודה זרה כח לפעול בעולם. מאידך דעת [[רבי עקיבא]] שאין מקום לתפיסה זו. דעתו של רבי עקיבא לא התקבלה בקרב רוב מפרשי התורה הסבורים שיש מקום לתפיסה זו לדוגמה כך מסביר ה[[רשב"ם]] את הכוחות המאגיים שיש לאוב וידעוני {{הערה| ראה שמות לב,ד}}, ה[[מנחם רקנאטי|רקנטי]] הסביר כך את הכוח המאגי של נביא שקר או כוחם של חרטומי מצריים {{הערה|שמות לב,ד}}
 
{{ציטוט|תוכן= תניא, רבי יוסי הגלילי אומר: הגיע תורה לסוף דעתה של עבודה זרה, לפיכך נתנה תורה ממשלה בה, שאפילו מעמיד לך חמה באמצע הרקיע - אל תשמע לו.{{ש}} תניא, אמר רבי עקיבא: חס ושלום שהקדוש ברוך הוא מעמיד חמה לעוברי רצונו. אלא, כגון חנניה בן עזור שמתחלתו נביא אמת, ולבסוף נביא שקר. |מרכאות=כן|מקור=תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צ עמוד א }}
 
דוגמה בולטת לכוחות סטרא אחרא, נמצאת בפרשנויות שונות אודות מצוות [[שעיר המשתלח]] שלפי הזוהר וחלק מפרשני המקרא, כביכול נותנים לסטרא אחרא [[שוחד]], כדי שלא יקטרג.{{הערה|ראה פירוש ה[[רמב"ן]] ויקרא פרק ט פסוק ט"ז; {{זוהר|א|רנד|א}}; נוהג עם רעיון דומה מוזכר בספרי ההלכה אדות מנהג כריכת פרשיות ה[[תפילין]] בשער של [[בקר הבית|עגל]]}}.
 
==בסידור התפילה==