ביטקוין – הבדלי גרסאות

ב-[[19 בפברואר]] 2014, התייחסו לראשונה רשויות ישראליות לסוגיה זו באופן רשמי. רגולטורים אלה היו [[בנק ישראל]], אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, יחד עם [[רשות המסים בישראל|רשות המסים]], [[הרשות לניירות ערך]] והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. בהודעתם ציינו הרגולטורים כי כלל ההיבטים של הסוגיה עודם נבחנים{{הערה|שם=בנק ישראל1|[http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Pages/19-02-2014-BitCoin.aspx הודעה לציבור בדבר סיכונים אפשריים הטמונים במטבעות וירטואליים מבוזרים (דוגמת ביטקוין)], הודעה לעיתונות של [[בנק ישראל]], 19 בפברואר 2014}}{{הערה|{{TheMarker|מוטי בסוק, שלי אפלברג, אור הירשאוגה|משרד האוצר ובנק ישראל באזהרה חריגה: השימוש בביטקוין מסוכן|markets/1.2248490|19 בפברואר 2014}}}} אך הם רואים חובה לעצמם להדגיש את הסיכונים הרבים הגלומים לדעתם בשימוש בביטקוין ובסחר בו. עם זאת ב[[אוגוסט]] 2014 הוקם צוות בין-משרדי בנושא מטבעות וירטואליים מבוזרים שבראשו יעמוד ראש מחלקת המחקר של בנק ישראל.{{הערה|שם=בנק ישראל2|

[http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Pages/11-08-2014-VirtCoins.aspx צוות בין-משרדי בנושא מטבעות וירטואליים מבוזרים ], הודעה לעיתונות של [[בנק ישראל]], 11 אוגוסט 2014}} אין חוק בישראל האוסר במפורש על שימוש בביטקוין, ולכן השימוש במטבע הביטקוין הוא חוקי.{{הערה|[http://www.israeltaxlaw.com/page716.asp ד"ר אבי נוב - מעמדו המשפטי של הביטקוין בישראל]}} ב-2015 הוצבו מכשירי [[כספומט]] ב[[דיזנגוף סנטר]] שב[[תל אביב]], המבוססים על סחר בביטקוין. כמו כן, ישנה עלייה במספר העסקים בישראל אשר מכבדים את המטבע{{הערה|{{הארץ|ארז פישלר|התפתחות השימוש בביטקוין בישראל והפוטנציאל הגלום בו|1.2677179|6 ביולי 2015}}}} אף שעדיין מדובר במספר זניח.

 

== ביטקוין כאמצעי תשלום ==