עובד ציבור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoavd (שיחה | תרומות)
Yoavd (שיחה | תרומות)
שורה 11:
המקור של עובדי הציבור בגרסתם ה[[מריטוקרטיה|מריטוקרטית]] המודרנית עשוי להקשר אל המבדקים האימפריאלים של סין הקיסרית. המבדקים האימפריאלים היו מבוססים על כשרון ונועדו לבחור מבין המועמדים את המתאימים ביותר למשרות ה[[בירוקרטיה|ביורוקרטיות]] של המדינה - זאת בניגוד לתרבויות אחרות באותה תקופה, שבהן היה נהוג למנות עובדי ציבור על בסיס מעמד או [[קאסטה]]. למערכת הביורוקרטית החדשנית הזו הייתה השפעה עצומה על החברה והתרבות בסין הקיסרית, והייתה אחראית באופן ישיר על יצירת מעמד של ביורוקרטים-מלומדים שאינם בעלי ייחוס משפחתי.
 
המבדקים האימפיארלים התפתחו בהדרגה. לפני פיתוחם, המינויים המקוריים לביורוקרטיה התבססו על [[פטרון (סמכות)|חסותם]] של [[אריסטוקרטיה (מעמד)|אריסטוקרטים]]. בתקופת [[שושלת האן]], הקיסר וו הקים את מערכת הקיאו-ליאנית שבה הממונים המליצו על העובדים המתאימים ביותר לתפקיד מסוים. בתחומי הממשל, בייחוד בצבא, המינויים התבססו אך ורק על הכשרון. זו היתה גרסא ראשונית של הבחינות האימפריאליות - נקודת מעבר בין תרבות בה תפקידים עוברים בירושה וחסות לתרבות בה תפקידים נקבעים ע"יעל ידי כשרון. בתקופת מעבר זו, פקידים מקומיים היו בוחרים את המועמדים לתפקיד, והם היו עוברים בחינה בבקיאותם ב[[קלאסיקות סיניות|קלאסיקות הסיניות]]. לאחר נפילת שושלת האן, הביורוקרטיה הסינית נסוגה למערכת מבוססת-כשרון למחצה, הידועה כ[[מערכת תשע הדרגות]].
 
המגמה התהפכה במהלך [[שושלת סווי]] הקצרה (581-618), שיזמה מינויים לעבודה בשירות המדינה באמצעות בחינות והמלצות בכתב. המערכת הראשונה של השירות הציבורי הוקמה על [[קיסר|קיסרי]] האימפריה. [[שושלת טאנג]] שירשה את סווי (618-907) אימצה את אותם אמצעים לדירוג ומיון עובדי ציבור, והסתמכה בהדרגה על המלצות אריסטוקרטיות ויותר ויותר על קידום מקצועי המבוסס על תוצאות הבחינות בכתב. שיטת הבחינות שוכללה באינטנסיביות בתקופת שלטונו של [[וו דזה טיין]].
שורה 17:
בתיאוריה, מערכת השירות הציבורי הסינית הייתה אמורה לספק את אחד הכלים המרכזיים ל[[ניידות חברתית]] בחברה הסינית, אולם בפועל, בעקבות דרישות הזמן התובעניות של תהליך הלימודים לבחינה, לרוב התאפשר רק לבני האצולה לבצע אותה. הבדיקה בחנה את יכולותיו של המועמד לשנן את [[ארבעת הספרים וחמש הקלאסיקות]] של ה[[קונפוציאניזם]] ואת יכולתיו של המועמד להלחין שירים באמצעות חוקים קבועים ו[[קליגרפיה|קליגרפיות]]. בשלהי [[המאה ה-19]], השיטה נתקלה בביקורת הולכת וגוברת בתוך סין, והיא בטענות שהבדיקה אינה משקפת את יכולתו של המועמד לשלוט היטב, ושהיא נותנת עדיפות לסגנון על פני תוכן ומקוריות. המערכת בוטלה בסופו של דבר על ידי ממשלת [[שושלת צ'ינג|צ'ינג]] ב-[[1905]] כחלק מחבילת ה[[רפורמה]] שהנהיגה הממשלה.
 
שיטת העבודה הציבורית הסינית זכתה לעתיםלעיתים קרובות לתשבוחותלתשבחות והתפעלות מהפרשנים ה[[אירופה|אירופיים]] של [[המאה ה-16]] ואילך.
 
=== עבודה ציבורית בעת המודרנית ===