שיגעון הצבעונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אשמדאי (שיחה | תרומות)
מ ויקיזציה
עריכה, ערך שכתוב בצעוניות-יתירה תרתי-משמע...
שורה 1:
[[קובץ:Semper Augustus Tulip 17th century.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הצבעוני "סמפר אוגוסטוס" שנמכר במחיר עתק]]
[[קובץ:Tulip price index1.svg|שמאל|ממוזער|250px|[[מדד]] מחירי הצבעונים 1636-37{{הערה|{{אנגלית}} (Earl A. Thompson, "[http://www.econ.ucla.edu/thompson/Document97.pdf The tulipmania: Fact or artifact?]" (2007}}]]
'''שיגעון הצבעונים''' (ב[[הולנדית]]: '''Tulpenmanie''') הייתה תקופה ב[[תור הזהב של הולנד]] בתחילת [[המאה ה-17]], במהלכה חלה גאות מתגברת במסחר ב[[פקעת|פקעות]] ה[[צבעוני]], שהגיע לראשונה ל[[הולנד]], ומחירם עלה באופן לא-פרופרציונאלי לערכם האמיתי. בשיא שיגעון הצבעונים, בפברואר [[1637]], מחירם של פריטים מסוימים היה יותר מפי 10 ההכנסה השנתית של בעל מלאכה מיומן. ה[[בועה כלכלית|בועה הכלכלית]] גברה עקב מסחר ממניעים [[ספקולציה (כלכלה)|ספקולטיביים]], וכעבורובסוף כששחורץ שנים1637 התפוצצה ומחירי פקעות הצבעוני ירדו באופן חד. בשיאירידת שיגעוןהמחירים הצבעונים,הובילה בפברוארלגל 1637,[[פשיטת מחירםרגל|פשיטות שלרגל]] פריטיםבעקבות מסוימיםאי-יכולת היהלהחזר יותר[[הלוואה|הלוואות]] מפישניטלו 10לצורך ההכנסהרכישת השנתיתפקעות שלצבעוניים בעלו[[חוזה מלאכהעתידי|חוזים מיומןעתידיים]] עליהם, ושמחיריהם ירדו בחדות, והובילה ל[[משבר כלכלי]].
 
שיגעון הצבעונים נחשב לבועה הספקולטיבית (או הבועה הכלכלית) הראשונה, ולעתים משתמשים [[כלכלן|כלכלנים]] ואנשי [[שוק ההון]] במושג "שיגעון הצבעונים" (Tulipmania) בתור דוגמה לבועה כלכלית. עבודות מחקר בנושא{{הערה|פיטר גארבר: "Who put the mania in tulipmania?"}} מעידות כי השימוש במילה "שיגעון" אינו מבוסס.
שורה 9:
 
==הבועה==
בשל עליית ה[[ביקוש]] ואי ההתאמה של ה[[היצע]], [[מחיר]]ו של הצבעוני הכפיל עצמו מדי שנה. רבים מהשכבות העניות שאפו גם הם ליהנות ממגמת עליית המחירים ולצבור רווחי הון. מכירה וקנייה פומבית של הפרחים ופקעותיהם התנהלו בפונדקים המפוקפקים שלב[[פונדק|פונדקים]] ב[[אמסטרדם]], [[הארלם (הולנד)|הארלם]] וערים אחרות. המסחר התנהל לרוב בצבעונים מסוג ב' שאכןשהביקוש לאלהם מצאובקרב ביקושהשכבה רבהאצילה אצלהיה השכבה האצילהנמוך, ובשל כך היה מחירם נמוך בהרבה. הסחר התנהל לרוב ב[[חוזה עתידי|חוזים עתידיים]] על פרחים - אנשים סחרו בזכויות על פרחים שעדיין לא פרחו. התשלום לא בוצע מיידית אלא נבנה על [[הלוואה|הלוואות]]. סוחרים קנו חוזים עתידיים על פרחים ומכרו אותם למחרת במחיר יותר גבוה, בהלוואה, מבלי ששילמו או קיבלו כסף, ומחירם המשיך לעלות לשיאים חדשים.
 
השיגעון הגיע לסופו בחורף של שנת [[1637]], כאשר הזכויותלא עלנמצא צבעוניםקונה מסוימיםלזכויות לאעל מצאוצבעונים קונהמסוימים באחד מפונדקי העיר הארלם. הידיעה המרעישה התפשטה לשאר הערים של הפרובינציות ה[[פלמי]]ות, ומחירם של הצבעונים מסוג ב' נמחקירד כלא היהבחדות. והחלהחל תהליך התנפצות הבועה, שלבסוף התנפצה כליל והותירההותירה את ה[[השקעה|משקיעים]] ללאכאשר כלוםערכי הנכסים שבידיהם, פקעות הצבעוני או החוזים לרכישתם, היה נמוך בהרבה מהמחיר שבו נקנו. ארמון הקלפים שנבנה על מתן הלוואות קרס, וכלומרבית השותפים [[פשיטת רגל|פשטו רגל]] עקב אי-יכולת להחזיר את ההלוואות שנטלו לרכישת הנכסים.
 
==הסברים חלופיים==