תרנגול הבר (ספרות האגדה) – הבדלי גרסאות

'''תרנגול הבר''' (בארמית: "נַגַּר טוּרָא", נגר ההר, לפי [[רש"י]] [[דוכיפת]]) מוזכר באגדת [[שלמה המלך ואשמדאי]] שבתלמוד הבבלי כעוף אשר נוהג לפריחלהפריח את השממה בעזרת [[שמיר (ספרות האגדה)|השמיר]].

תרנגול הבר (או הדוכיפת לפי רש"י) נזכר באגדת [[שלמה המלך ואשמדאי]] שבתלמוד הבבלי כעוף אשר נוהג לפריחלהפריח את השממה. לשם כך ביקש מ[[שר הים]] את [[שמיר (ספרות האגדה)|השמיר]], חפץ או יצור אגדי המסוגל לחתוך כל חומר, ונשבע לו שישמור עליו. התרנגול היה נוהג להגיע ללמקומותלמקומות נידחים בהם אין כל יישוב מניח את השמיר על שן ההר ומבקע את הסלעים, לאחר מכן מביא זרעי [[עץ|אילנות]] וזורע אותם בסדקי הסלע.

מסופר כי שלמה חיפש את השמיר כדי ל[[סיתות|סתת]] את אבני בית המקדש ללא עזרת כלים (כפי שהורה לו אלוהים), אך ידע שלא יוכל לקחת אותו מתרנגול הבר מאחר שהוא נשבעשנשבע אמונים לשר הים. שלמה שלח את שכיר החרב בניהו בן יהוידע, שהיה גם יועצו הקרוב, להביא את השמיר. בניהו הצליח בעורמהבערמה לשכנע את האשמדאי לגלות לו את מיקום הקן וכשהגיע אליו מצא בו גוזלים. הוא סתם את פתח הקן בזכוכית לבנה (שקופה) וחיכה. כשתרנגול הבר חזר לקן וראה את הזכוכית פחד לשבור אותה פן הרסיסים יפגעו בילדיו ולכן הלך להביא את השמיר מהמחבוא, כדי לחתוך את הזכוכית. כשחזר זרק עליובניהו שלמהעפר אבניםלעיניו והצליח להפילו וגנבולגנוב ממנו את השמיר. בעקבות כך חנק תרנגול הבר את עצמו למוות, מאחר שהשבועהששבועתו לשמור על השמיר נשברה.