הזכות לעבודה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 6:
הביטוי "הזכות לעבוד" הוטבע על ידי מנהיג סוציאליסטי הצרפתי בשם Lui Blank, לאור המהומה החברתית של ראשית המאה ה -19 והאבטלה הגואה בעקבות המשבר הפיננסי בשנת 1846 שהוביל ל[[המהפכה הצרפתית|מהפכה הצרפתית]]. הוא דרש אספקת עבודה לפועלים מובטלים תמורת שכר מינימום מובטח.
בתקופה זו נקבעה הזכות לעבוד, על מנת לאפשר להמון להגיע לרמת חיים נאותה. זאת מכיוון שעד אז, הייתה שליטה פאודלית מוחלטת ברכוש וההמון נותר חסר כל או תלוי בידי
קיימת טענה נוספת שהועלתה על ידי מכון מחקר שמרני אמריקני, כי הביטוי "הזכות לעבוד" הוטבע לראשונה על ידי איש תקשורת אמריקני בשם וויליאם ראגלס ביום העבודה האמריקאי בשנת 1941, לערך מאה שנים מאוחר יותר לאחר הטבעת הביטוי על ידי בלנק
לאחר התבססותה של הזכות לעבוד הכללית, הוטבע המושג המודרני של זכויות עובדים במאה ה-19, לאחר הקמת איגודים מקצועיים ובעקבות תהליכי התיעוש. תנועות חברתיות לזכויות עובדים כגון הסוציאליסטים והקומוניסטים החלו להופיע בהשראת רעיונות אלו. סוציאליסטים דמוקרטיים מתונים יותר, תמכו באינטרסים של העובדים וזכויותיהם. זכויות עובדים מודרניות התמקדו בתפקיד, בניצול ובצרכים המיוחדים של נשים, ותנועה ומעבר גלובליים של עובדים מזדמנים
ישנה סברה נוספת כי הזכות לעבודה במדינות המערב, התפתחה כראקציה לרעיונות
== עיגון הזכות לעבוד בדין הבין-לאומי ופרשנויותיו ==
הזכות לעבוד מעוגנת בדין הבין לאומי במסגרת שני מסמכים מרכזיים: ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם משנת 1948 (סעיפים כ"ג-כ"ד), והאמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות משנת 1966 (סעיפים 6-8). בשני מסמכים אלו מפורטת הזכות לעבוד בסעיפים שונים.
'''ב[[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם|הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]] מפורטים שני סעיפים רלוונטיים:'''<blockquote>סעיף כ"ג המתייחס לזכאותו של כל אדם לעבוד ולבחור את עבודתו, לתנאי עבודה הוגנים, הגנה מפני אבטלה, שכר שווה והוגן והזכות להתאגדות.</blockquote><blockquote>סעיף כ"ד הנוגע לזכאותו של כל אדם למנוחה, חופשה והגבלת שעות העבודה.</blockquote>'''באמנה בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות מפורטים שלושה סעיפים רלוונטיים:'''<blockquote>הסעיף השישי המתייחס לזכות הפוזיטיבית של הזכות לעבודה, כלומר פירוט חובתה של המדינה לפעול למימושה של זכותו של כל אדם, להשיג אפשרות להשתכר למחייתו בעבודה שיבחר בה באורח חופשי. </blockquote><blockquote>הסעיף השביעי המתייחס לזכותו של כל אדם להנאה מתנאי עבודה צודקים ונאותים, דוגמת שכר הולם, בטיחות ושוויון בתנאי העבודה.</blockquote><blockquote>הסעיף השמיני המתייחס לזכותו של כל אדם להצטרף לאיגוד, זכויות איגודים וכן הזכות לשבות. </blockquote>'''בדיון ה-35 של וועדת המעקב של האו"ם על האמנה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות משנת 2005''', ניתנה פרשנות נרחבת לסעיפי האמנה בהקשרי "הזכות לעבוד". זאת, לאחר שנבחנה עמידתן של המדינות החתומות על האמנה. בוועדה זו, ניתנה התייחסות נרחבת ל"נושאים מיוחדים של יישום נרחב", ובכלל זה הזכות לעבוד בקרב אוכלוסיות מיוחדות
▲<blockquote>הסעיף השישי המתייחס לזכות הפוזיטיבית של הזכות לעבודה, כלומר פירוט חובתה של המדינה לפעול למימושה של זכותו של כל אדם, להשיג אפשרות להשתכר למחייתו בעבודה שיבחר בה באורח חופשי. </blockquote><blockquote>הסעיף השביעי המתייחס לזכותו של כל אדם להנאה מתנאי עבודה צודקים ונאותים, דוגמת שכר הולם, בטיחות ושוויון בתנאי העבודה.</blockquote><blockquote>הסעיף השמיני המתייחס לזכותו של כל אדם להצטרף לאיגוד, זכויות איגודים וכן הזכות לשבות. </blockquote>'''בדיון ה-35 של וועדת המעקב של האו"ם על האמנה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות משנת 2005''', ניתנה פרשנות נרחבת לסעיפי האמנה בהקשרי "הזכות לעבוד". זאת, לאחר שנבחנה עמידתן של המדינות החתומות על האמנה. בוועדה זו, ניתנה התייחסות נרחבת ל"נושאים מיוחדים של יישום נרחב", ובכלל זה הזכות לעבוד בקרב אוכלוסיות מיוחדות :<blockquote>'''נשים:''' הוועדה הדגישה את הצורך במערכת הגנה מקיפה למאבק באפליה המגדרית ולהבטיח שוויון הזדמנויות בין גברים ונשים ביחס לזכותם לעבודה, על ידי הבטחת שכר שווה עבור עבודה שוות ערך. בפרט, הריונות אינם יכולים להוות מכשול בפני תעסוקה, ואינם מהווים הצדקה לאובדן תעסוקה. </blockquote><blockquote>'''צעירים:''' הוועדה הדגישה שהעבודה הראשונה של אדם, מהווה הזדמנות להסתמכות עצמית כלכלית, ובמקרים רבים אמצעי למניעת עוני. לצעירים ובעיקר לצעירות, יש בדרך כלל קשיים גדולים במציאת תעסוקה ראשונית. יש לאמץ וליישם מדיניות לאומית, הנוגעת לחינוך הולם ולהכשרה מקצועית, כדי לקדם ולתמוך בגישה של הזדמנויות תעסוקה לצעירים.</blockquote><blockquote>'''ילדים:''' הוועדה הדגישה בעיקר הגנה מפני עבודה בכפייה וניצול של ילדים.</blockquote><blockquote>'''קשישים:''' הוועדה הדגישה את הצורך לנקוט צעדים למניעת אפליה על בסיס גיל בעבודה ובתעסוקה, על מנת לממש אפשרויות תעסוקה לקשישים המעוניינים לעבוד.</blockquote><blockquote>'''נכים:''' הוועדה גרסה כי "זכותו של כל אחד להזדמנות להתפרנס מעבודתו הנבחרת או מתקבלת בחופשיות" אינה מתממשת, כאשר ההזדמנות האמתית היחידה הפתוחה לעובדים נכים, היא לעבוד במתקנים "מוגנים" תחת תת תנאים. עוד היא גרסה כי על המדינות החברות לנקוט צעדים המאפשרים לאנשים עם מוגבלות, להבטיח ולשמור על תעסוקה הולמת ועל התקדמות בתחום התעסוקתי שלהם, ובכך להקל על השתלבותם בחברה.</blockquote><blockquote>'''מהגרים:''' הוועדה הדגישה את הצורך בתכניות פעולה לאומיות ושימוש באמצעי חקיקה, לקידום הזכות לעבוד בקרב מהגרי עבודה, על מנת לכבד ולקדם הזדמנות תעסוקתית לאוכלוסייה זו.</blockquote>
== בישראל ==
שורה 28 ⟵ 24:
ביטוי חשוב להכרה בזכות לעבודה בישראל ניתן לראות בפסיקתו של בית הדין לעבודה במסגרת פרשת לוין, בה ציינה השופטת ברק כי "הזכות לעבוד היא זכות העומדת בנפרד מהזכות להשתכר בכבוד... לעובד לא רק להשתכר בכבוד אלא גם ליהנות מהעבודה, לעסוק במה שהוא מיומן בו, לעסוק במלאכה ולא ללכת בטל". בתוך כך, קיימים מספר פסקי דין משמעותיים נוספים, אשר מבליטים את המתחים והמורכבות הנוגעים לזכות לעבוד בישראל, בדגש על אוכלוסיות מיוחדות.
פס"ד דין בולט הינו פס"ד ליה נאידור נגד חברת החשמל, במסגרתו פתחה הנתבעת קורסים להכשרה מקצועית, ולא אפשרה לתובעת להשתתף בקורס, בטענה שאיננו מיועד לנשים. חברת החשמל נאלצה בהחלטת בית המשפט לפצות את התובעת . דוגמה נוספת לחשיבות הזכות לעבוד למרות שאיננה מעוגנת בחוק באופן רשמי, ניתנת בפס"ד חושאן נגד מדגם ייעוץ ומחקר, בה לטענת התובע הוא הופלה ונפסל מקבלת משרה בשל מוגבלותו.
אכיפה בישראל: שירות התעסוקה הישראלי מהווה את הגוף הרשמי והמרכזי למימוש "הזכות לעבוד". הארגון הינו תאגיד סטטוטורי, אשר הוקם מכוח חוק שירות התעסוקה (1959), בעקבות חתימתה של מדינת ישראל על אמנה בין לאומית, המחייבת הקמה של שירות תעסוקה ממלכתי ללא תשלום לעובדים ומעסיקים. שירות התעסוקה נתון לפיקוחו של שר העבודה והרווחה ולמועצת שירות התעסוקה.
== ראו גם ==
| |||