ויקיפדיה

שחפת – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
קו מפריד בטווח מספרים
אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 17:
'''שחפת''' (ב[[אנגלית]]: '''Tuberculosis''' או '''TB''') היא [[מחלה זיהומית]] [[מחלה מידבקת|מדבקת]], הנגרמת על ידי חיידקים ב[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] ''[[Mycobacterium]]'', בדרך כלל חיידקים מ[[מין (טקסונומיה)|מין]] ''[[Mycobacterium tuberculosis]]''. הפגיעה האופיינית לשחפת היא ב[[ריאה|ריאות]], אך היא יכולה להשפיע גם על חלקים אחרים בגוף. המחלה נישאת באוויר כאשר ההדבקה מאדם לאדם נגרמת באמצעות [[שיעול]] של אדם חולה. המחלה נודעת בכינויה - "המוות הלבן".
 
שחפת היא אחת הסיבות הנפוצות ביותר למוות בכל הגילאים ברחבי העולם. מספר מקרי המוות בעולם (בשל מחלות זיהומיות) כתוצאה ממחלה זו הוא במקום השני (אחרי [[איידס]]) למספר מקרי המוות מ[[זיהום (רפואה)|זיהום]]. כ-95% מהמקרים בעולם שאובחנו כהדבקות בשחפת וכמוות כתוצאה ממנה היו במדינות [[העולם השלישי]]. נכון ל-[[2013]], מתגלים בעולם 9 מיליון מקרים חדשים שנתיים של הדבקות במחלה, ו-1.5 מיליון מקרי מוות לשנה כתוצאה ממנה.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = ארגון הבריאות העולמי - WHO|כתובת = http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs104/en/|כותרת = מידע של ארגון הבריאות העולמי על תחלואה ותמותה משחפת}}}}. במקרה אחד למאה ממקרים אלו, מדובר בשחפת [[עמידות לאנטיביוטיקה|שעמידה לכל סוגי האנטיביוטיקה]].
 
על פי הספרות שלפני עידן האנטיביוטיקה נגד שחפת, המחלה הובילה ל-50% מקרי מוות בחולים בלתי מטופלים. כיום, ב[[העולם המערבי|עולם המערבי]], אחוז מקרי המוות מ"שחפת שאינה עמידה לאנטיביוטיקה" נמוך ביותר, ועומד על 0.3 ל-100,000 חולים. במקרים של שחפת עמידה לאנטיביוטיקה, שיעור מקרי המוות הוא מעל 70%.
שורה 39:
רק אצל 15%-10% מן הנדבקים בשחפת תתפתח הצורה הפעילה של המחלה.
 
בשנת [[2015]], מדענים של [[אוניברסיטת אלבמה]] בראשות הפרופ' [[מיכאל נידרוויז]] (Michael Niederweis) גילו חלבון בשם [[Tuberculosis Necrotizing Toxin]] (או בקיצור TNT). חלבון זה נמצא בתוך ה-''Mycobacterium tuberculosis'', ומסייע לו בהתגוננות מפני המיקרופאגים (תאי מערכת החיסון שבתוכם נמצא ה-''Mycobacterium tuberculosis''). כך יכול ה-''Mycobacterium tuberculosis'' לחמוק ממערכת החיסון, להתרבות ולחולל את מחלת השחפת.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת = UAB Scientists Uncover TNT in Fight Against TB|כתובת = http://info.biotech-calendar.com/uab-scientists-uncover-tnt-in-fight-against-tb?utm_content=21403678&utm_medium=social&utm_source=linkedin|אתר = info.biotech-calendar.com|תאריך_וידוא = 2015-10-21}}}}.
 
== אבחון ==
שורה 85:
מכיוון שהמחלה מתאפיינת בסימפטומים רבים, לא זיהו אותה כמחלה אחידה עד לשנת [[1820]] בערך, ולמעשה - עד שנת [[1839]] כלל לא קראו לה שחפת.
 
ה[[סנטוריום]] ([[בית הבראה]]) הראשון לחולי שחפת הוקם ב[[שלזיה]] בשנת [[1854]].{{הערה|1=.J R Soc Med 94 (8): 413–7
[http://jrsm.rsmjournals.com/cgi/reprint/94/8/413 The key to the sanatoria]
.(McCarthy OR (August 2001}}. שנים אחריו הוקם מוסד דומה ב[[ארצות הברית]] בשנת [[1885]].
 
גורם השחפת נתגלה על ידי [[רוברט קוך]] שפרסם את תגליתו ב-[[24 במרץ]] [[1882]], וקיבל על ממצאיו [[פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה]] לשנת [[1905]]. קוך שיער שהבקר נדבק בשחפת על ידי חלב נגוע ובני האדם נדבקים דרך רסיסי רוק. גורם ההידבקות מחלב נגוע סולק באמצעות תהליך ה[[פיסטור]].
שורה 102:
ב[[אירופה]], מספר האנשים שמתו משחפת ירד מ-500 לכל 100,000 אנשים בשנת [[1850]] ל-50 אנשים מכל 100,000 בשנת [[1950]]. הפרויקט הראשון של מועצת המחקר הרפואית הבריטית שהוקמה ב-[[1913]] עסק במחלה זו.
 
ב[[ישראל]] חלו בשחפת עוד לפני [[קום המדינה]]. בשנת [[1947]] היו בישראל 6000 חולים בשחפת ולכן התכנסו חברי הליגה למלחמה בשחפת לכנס דחוף ב[[תל אביב]] והוחלט על שורת צעדים למיגור המחלה ביניהם הוחלט להקים מרפאות אזוריות שיצוידו במכשירי [[רנטגן]] לשיקוף ריאות.{{הערה|{{ישראל היום|דייויד סלע|70 שנים אחרי|520173|8 דצמבר 2017}}}}.
 
[[פניצילין]], סוג האנטיביוטיקה הראשון שפותח, איננו יעיל נגד שחפת. בשנת [[1946]] פותחה התרופה האנטיביוטית [[סטרפטומיצין]] באמצעותה ניתן טיפול יעיל לריפוי המחלה באותה עת. אף על-פי כן, ככל שגבר השימוש באנטיביוטיקה לריפוי המחלה, כך התפתחו חיידקי שחפת שהיו עמידים לאנטיביוטיקה. לאחרונה נרשמה עלייה במקרי המוות משחפת עקב עמידות של החיידקים לכל סוגי האנטיביוטיקה הקיימים. הבעיה חריפה במיוחד בבתי חולים, שבהם באים חולים שונים במגע אלה עם אלה, ולפיכך מהווים קרקע נוחה להתפתחות חיידקים והתרבותם. כמו כן, הבעיה נפוצה בבתי סוהר בעלי צפיפות גבוהה שבהם זיהומים מתפשטים בקלות.
שורה 138:
הסברה הרווחת, עד סוף [[שנות השמונים של המאה העשרים]], הייתה כי שכיחותה של המחלה נמצאת במגמת ירידה, וכי היא עתידה להמשיך לדעוך. נתונים אלו התבססו בעיקר על נתוני התחלואה במדינות המפותחות (כ-62,000 מקרי מוות, נכון לשנת 2009). בעשרות השנים האחרונות הופנתה תשומת לב גוברת למדינות [[העולם השלישי]], ובמיוחד בהקשר של איידס ושל תנאי עוני ותזונה ירודה. המחלה נתפשה כאקוטית במיוחד באפריקה שמדרום לסהרה, שם כ-35 אחוז מחולי השחפת חולים גם באיידס, בהשוואה לממוצע עולמי של 22 אחוז.{{הערה|[http://www.pacifichealthsummit.org/downloads/mdr-tb/Tuberculosis%20control%20and%20elimination%202010_50%20cure_care_and%20social%20development.PDF Knut Lönnroth, Kenneth G Castro, Jeremiah Muhwa Chakaya, Lakhbir Singh Chauhan, Katherine Floyd, Philippe Glaziou, Mario C Raviglione, "Tuberculosis control and elimination 2010–50: cure, care, and social development", ''Lancet'' 2010; 375: 1814–29]}} לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, המבוססים על הערכות, יש באפריקה מדי שנה כ-2.8 מיליון מקרים חדשים של שחפת, המביאים למותם של כ-430 אלף חולים (שיעור תמותה של כ-50 ל-100,000).{{הערה|שם=mediacenter}}
 
כדי להתמודד עם המחלה באפריקה שמדרום לסהרה, כמו גם באזורי סיכון אחרים בעולם, פותחה על ידי ארגון הבריאות העולמי תוכנית DOTS - תוכנית בגישת בקרה ומניעה, שאומצה, בין השאר, על ידי [[דרום אפריקה]], המיישמת את התוכנית בכל מחוזות המדינה. התוכנית מתוקצבת בכארבעה מיליארד דולר לשנה{{הערה|http://www.who.int/tb/publications/2011/factsheet_tb_2011.pdf}} ומדגישה את האבחון המוקדם של המחלה, ובמיוחד בקרב חולי איידס ובאוכלוסיות בסיכון גבוה, מעקב אחר תהליך הריפוי, אספקה רציפה של [[תרופה|תרופות]] באיכות גבוהה וכן רישום, דיווח ומעקב אחר החולים. מטרת התוכנית הייתה להפחית את שכיחות מקרי התמותה משחפת ב-50 אחוז עד לשנת 2015. עד שנת 2011/12 הושג שיעור ריפוי במסגרת התוכנית של 90 אחוז, ומספר מקרי המוות ירד בכ-40 אחוז, לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי.{{הערה|http://www.who.int/tb/publications/2011/factsheet_tb_2011.pdf. יצוין כי הירידה במספר מקרי המוות החלה עוד לפני כינון תוכנית DOTS}} בניגוד לנתונים אלו, מחקר שערכו לונרות' ואחרים, אף הם מארגון הבריאות העולמי, הצביע על-כך כי על-אף הסברה כי לתוכנית DOTS הייתה השפעה חיובית מסוימת בחיזוק מגמות הירידה,{{הערה|http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15941807 C Dye et al, "Evolution of Tuberculosis Control and Prospects for Reducing Tuberculosis Incidence, Prevalence, and Deaths Globally", ''JAMA'', June 8, 2005—Vol 293, No. 22]}}, התברר (2009) כי לא ניתן היה להבחין בקשר ממשי בין התוכנית לבין שיעור הירידה, ולפיכך הסתבר כי ב-13 השנים הראשונות להפעלתה לא הניבה התוכנית את השינוי המקווה.{{הערה|1=[http://www.scielosp.org/scielo.php?pid=S0042-96862009000900012&script=sci_arttext C Dye*; K Lönnroth; E Jaramillo; BG Williams; M Raviglione, ''Trends in tuberculosis incidence and their determinants in 134 countries'']. המחקר מצביע על חריג אחד: תרביות רוק בדרום אמריקה ובאיים הקריביים, בהם חוללה התוכנית שיפור קל. יצויין כי דיי היה אחד החוקרים השותפים בשני המחקרים. מחקר נוסף של לונרות' ואחרים מדגיש את הבעייתיות בקישור בין התוכנית להצלחה בהפחתת מקרי השחפת, בשל הקושי בהבחנה בין השפעתה לבין השפעת גורמים אחרים, כמו שינוי באיכות החיים: [http://www.pacifichealthsummit.org/downloads/mdr-tb/Tuberculosis%20control%20and%20elimination%202010_50%20cure_care_and%20social%20development.PDF Knut Lönnroth, Kenneth G Castro, Jeremiah Muhwa Chakaya, Lakhbir Singh Chauhan, Katherine Floyd, Philippe Glaziou, Mario C Raviglione, "Tuberculosis control and elimination 2010–50: cure, care, and social development", ''Lancet'' 2010; 375: 1814–29]}}
 
== שימוש בשחפת לריפוי ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/שחפת"