מיסיון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
מ סין -> הרפובליקה העממית של סין (במקומות שרלוונטי) |
||
שורה 56:
המיסיונרים הפרוטסטנטים היו מודעים לכך כי הפיצול הרב בין הגופים הפרוטסטנטיים המיסיונריים (לפני [[מלחמת העולם הראשונה]] היו מעל ל-200 אגודות מיסיונריות שונות) מזיק למטרתם ולכן החלו ניסיונות לשיתוף פעולה ששיאם בשנת [[1910]] בכנוס המיסיונרי של [[אדינבורו]]. אחת מתוצאותיו הייתה הקמת "[[מועצת הכנסיות העולמית]]", גוף שחברים כיום כ-340 זרמים וכנסיות אורתודוקסיים ופרוטסטנטים. במסגרת מועצת הכנסיות העולמית שולב ארגון נוסף שנוסד לאחר הכינוס באדינבורו "המועצה המיסיונרית הבינלאומית".
התקופה שאחרי [[מלחמת העולם השנייה]], לא ניבאה טובות לפעילות המיסיון. פעילות המיסיון נאסרה בכל המדינות שהפכו ל[[קומוניזם|קומוניסטיות]] כדוגמת [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] ו[[קוריאה]], וגם המדינות שקיבלו את עצמאותן כדוגמת הודו ו[[סרי לנקה]] הקשו על פעולת המיסיון שנחשב שריד מתקופת ה[[קולוניאליזם]]. ועם זאת, כיום מספר הנוצרים באסיה, איי האוקיינוס השקט, אפריקה ואמריקה הלטינית כיום גדול יותר מאשר בבסיסו המקורי של העולם הנוצרי. הגידול במספר הנוצרים בעולם כיום הוא באותו קצב של גידול האוכלוסייה במאה ה-20, ובאזורים מסוימים הגידול בכמות הנוצרים הוא פי שלושה מהריבוי הטבעי באוכלוסייה.
תקופה זו מאופיינת גם בשינוי היחס של הדת הקתולית כלפי האמונות האחרות. שני מסמכים שעיצבו את מדיניות הכנסייה בנושא זה היו "Ad Gentes Divinitus" ([[1965]]) שהתקבל ב[[מועצת הוותיקן השנייה]] ו-"Evangelii Nuntiandi" ("בישור בעולם המודרני") [[אנציקליקה]] של האפיפיור [[פאולוס השישי]] ([[1975]]).
| |||