אוניית קיטור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
replaced: לעתים ← לעיתים באמצעות AWB
שורה 4:
מקור השימוש בקיטור להפקת אנרגיה נעוץ בהמצאתו של [[דני פפן]], שפיתח מנוע קיטור בוכנאי ראשון מסוגו. מאוחר יותר [[תומאס ניוקומן]] פיתח ב-1712 את מנוע הקיטור הראשון שבא לידי שימוש מעשי. השכלולים והשיפורים שהגה ויישם [[ג'יימס ואט]] במחצית השנייה של [[המאה ה-18]] הגדילו בשיעור ניכר את נצילות מנוע הקיטור ובה בעת הקטינו את ממדיו. השימוש המסחרי המוצלח הראשון במנוע קיטור להנעת כלי שיט אירע כמאה שנים אחרי ניוקומן, ב-[[1802]], כאשר המהנדס ה[[סקוטלנד|סקוטי]] [[ויליאם סימינגטון]] בנה את "ספינת הקיטור השימושית" הראשונה בעולם – "[[שארלוט דאנדס]]" (''Charlotte Dundas'').{{הערה|Fry, p. 27.}} ב-1807 בנה [[רוברט פולטון]] ה[[ארצות הברית|אמריקני]] את ספינת הקיטור הראשונה בעולם שזכתה להצלחה מסחרית, הלא היא "נורת' ריבר" (''North River Steamboat'') – המוכרת יותר בשם "קלרמונט", שהונעה על ידי מנוע קיטור של ואט.
 
בעקבות הצלחתו של פולטון התפתחה במהירות בנייתן של ספינות קיטור משני עברי [[האוקיינוס האטלנטי]]. טווח הפלגתן של ספינות הקיטור הראשונות היה קצר ויכולות השיט שלהן לקויות בשל משקלן הרב, ההספק הנמוך של מנועיהן ונטייתן להתקלקל לעתיםלעיתים תכופות, אך למרות זאת פעלו בהצלחה לא מבוטלת בנהרות ותעלות ובהפלגות קצרות לאורך החופים. אוניית הקיטור הראשונה שחצתה את האוקיינוס האטלנטי הייתה [[סבנה (אוניית קיטור)|"סבנה"]] (SS ''Savannah''), שהפליגה ב-[[1819]] מ[[סבנה (ג'ורג'יה)|סבנה]] שב[[ג'ורג'יה]] אל [[ליברפול]] ב[[אנגליה]], אך היא ניצלה גם את אנרגיית הרוח בעת ההפלגה. אוניית הקיטור הראשונה שערכה הפלגות טרנס-אטלנטיות סדירות הייתה אוניית המשוטות [[גרייט וסטרן (אונייה)|"גרייט וסטרן"]] (''Great Western''), ב-[[1838]].{{כ}}{{הערה|Fry, pp. 37-42}}
 
בד בבד עם ההתקדמות הטכנולוגית במאה ה-19 התפתחה גם ספינת הקיטור. ההנעה באמצעות גלגלי משוטות פינתה את מקומה בהדרגה להנעה באמצעות [[מדחף]]. השימוש בברזל ואחר כך בפלדה לבניית אוניות דחק את מסורת הבנייה מעץ ואיפשר להגדיל עוד יותר את ממדיהן.{{הערה|Fry, chapter 5}}
שורה 21:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
 
[[קטגוריה:ספינות קיטור|*]]
[[קטגוריה:סוגי כלי שיט]]