אי-שוויון כלכלי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←אי-שוויון כלכלי בישראל: הוספת נתוני 2016 מהדו"ח שפורסם אתמול + מקור |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) replaced: לעתים ← לעיתים (5) באמצעות AWB |
||
שורה 3:
'''אי-[[שוויון]] כלכלי''' מתייחס להבדלים בחלוקה של נכסים כלכליים ושל הכנסה בין פרטים וקבוצות בתוך חברה מסוימת, או בין אומות. טבעו, סיבותיו וחשיבותו של האי-שוויון נמצאים בדיון רחב ומתמשך. לגבי משמעות המונח שוויון כלכלי מתקיים ויכוח - האם מדובר ב[[שוויון הזדמנויות]] או שוויון בתוצאות.
מדידת אי השוויון הכלכלי בין אנשים שונים או בין קבוצות שונות באוכלוסייה מתבצעת בצורה הטובה ביותר בתחומי מדינה אחת בלבד, בשל קיומם של גורמים המשתנים ממדינה למדינה ונוטים לטשטש את ההשוואות בין הכנסות של אנשים ממדינות שונות. קיימים מדדים מספריים שונים לאי השוויון הכלכלי אשר משווים את הרווחה ואת מספרם של העשירים מול זה של העניים. בדרך כלל נמדד אי השוויון על ידי [[מדד ג'יני]].
מתן יחס שונה לאזרחים, על בסיס אי-שוויון כלכלי מכונה "[[אפליה]]".
== גורמים לאי-שוויון ==
ישנן סיבות רבות לאי-שוויון כלכלי בקרב חברות. הסיבות הללו
סיבות אפשריות לאי- שוויון כלכלי בין מדינות הן המערכת הכלכלית של מדינה (לדוגמה [[קפיטליזם]] ו[[סוציאליזם]]), מלחמות, יכולת תפוקה כלכלית המשתנה מאדם לאדם, המיקום הגאוגרפי, יחסי גומלין בין מדינות, סוגיות פוליטיות ועוד.
=== שוק העבודה ===
הגורם העיקרי לאי-שוויון כלכלי בקרב כלכלות השוק המודרניות הן הקביעה של המשכורות על ידי השוק, בתנאי, ששוק זה הוא שוק חופשי אשר נשלט רק על ידי כלל [[היצע וביקוש|ההיצע והביקוש]]. לפי השקפה זו האי-שוויון נגרם על ידי ההבדלים בהיצע והביקוש לסוגי העבודות השונים.
עבודה בה יש עובדים רבים (הספק גבוה) אבל רק קומץ של משרות זמינות (דרישה נמוכה) תוביל בדרך כלל למשכורות נמוכות בקרב כלל העובדים בעבודה זו. המשכורות הנמוכות נגרמות בשל התחרות בין העובדים. דוגמה לכך היא העבודות אשר מצריכות מומחיות בסיסית יחסית כגון רחיצת כלים או שרות לקוחות. בשל העובדה שמשרות אלו דורשת מעט מאוד מומחיות קודמת, עובדים רבים מוכנים לעבוד בעבודות אלו. תחרות בשוק בקרב עובדים מובילה להורדה במשכורת משום שאם עובד אחד ידרוש משכורת גבוהה יותר, המעביד יכול פשוט למצוא עובד אחר שיסכים לעבוד במשכורת הנמוכה.
עבודה בה יש מעט עובדים (הספק נמוך) אבל דרישה גדולה לכישורים ספציפיים בהם העובדים הללו מחזיקים, תוביל למשכורות גבוהות יחסית עבור המשרות הללו. זאת משום שהתחרות בין המעבידים תוביל להעלאת המשכורות. דוגמה לכך הן העבודות המצריכות כישורים מתקדמים כגון מהנדסים או ספורטאיים מקצועיים. התחרות בין המעבידים נוטה להוביל למשכורות גבוהות יותר, משום שאם מעביד אחד ידרוש משכורת נמוכה, העובד יכול פשוט להתפטר ולמצוא בקלות יחסית עבודה במקום אחר בה יקבל משכורת גבוהה יותר.
על אף שהדוגמאות הנ"ל נוטות לשייך כישורים לביקוש גבוהה ולמשכורות גבוהות, זהו לאו דווקא הכלל תמיד. לדוגמה, המשכורות של המתכנתים המומחים במדינות המערביות ירדו באופן משמעותי בעקבות התחרות עם המתכנתים במדינות המתפתחות אשר מוכנים לקבל משכורות נמוכות יותר.
התוצאות הסופיות של פעולות גומלין של ההיצע והביקוש מוביל לשינוי ההדרגתי של המשכורות השונות ולאי השוויון בגובה ההכנסות בתוך החברה.
==== יכולת טבעית ====
שורה 30:
=== מין, מוצא ותרבות ===
הקיום של [[מגדר|מינים שונים]], [[גזע (אדם)|מוצאות שונים]] ו[[תרבות|תרבויות שונות]] בתוך החברה גם נחשב כגורם לאי השוויון הכלכלי.
גורם משמעותי ביצירת אי השוויון קיים בהבדלים בתרבויות השונות והדתות השונות בכך שרבים מהן מעודדות או מרתיעות לנסות ולצבור ממון או שהן מספקות את הבסיס ל[[אפליה]]. במדינות רבות בעולם, עצם ההשתייכות למיעוטים אתניים מסוימים מגדילה את הסבירות להיות עני.
=== מגוון האפשרויות ===
מגוון האפשרויות הקיים בתוך החברה
=== עיבוי העושר ===
[[עיבוי עושר|עיבוי העושר]] (Wealth condensation) הוא תהליך תאורטי שבו, בתנאים מסוימים, עושר שזה עתה נוצר נוטה להתרכז בבעלותם של אנשים או ישויות שהיו עשירים עוד קודם לכן. לפי תאוריה זו, אלו שכבר אוחזים בעושר הינם בעלי אמצעים להשקיע במשאבים חדשים ליצירת עושר או לחלופין למנף את העושר הצבור וכך הם מקבלים עוד עושר. במשך הזמן, התרכזות העושר יכולה לתרום באופן משמעותי לקיום המתמשך של אי שוויון בתוך חברה.
כדוגמה לעיבוי העושר, נהגי משאיות שהינם הבעלים של המשאית שלהם, מרוויחים באופן עקבי יותר מאשר אלו שאין בבעלותם משאית, היות שבעל המשאית נמנע מתשלום דמי השכירות שנדרשים הנהגים לשלם לבעלי המשאיות (גם אם לוקחים בחשבון עלויות תחזוקה ושאר הוצאות). משום כך, נהג משאית שיש לו רכוש מלכתחילה, יכול לקנות משאית עבור עצמו כדי להרוויח יותר כסף. נהג שלא יכול להרשות לעצמו לקנות משאית, מרוויח פחות ולכן נתקע ב[[מלכוד 22]], שבו הוא לא יכול לקנות משאית משל עצמו כדי להגדיל את ההכנסה שלו.
נושא שקשור לעיבוי עושר ומלכודות עוני הן ההשפעות של אי שוויון בין-דורי. העשירים נוטים לספק לילדיהם חינוך טוב יותר, דבר שמשפר את הסיכויים שלהם להשיג הכנסה גבוהה יותר. נוסף לזאת, העשירים בדרך כלל משאירים לילדיהם ירושה נכבדת, דבר שמהווה נקודת קפיצה לתהליך של עיבוי עושר של הדור הבא.
=== גלובליזציה ===
הסחר החופשי בין המדינות יכול
== אי-שוויון כלכלי בישראל ==
שורה 51:
בין [[1979]] ל-[[1997]] נשמר מדד אי השוויון ([[מדד ג'יני]]) של [[מדינת ישראל]] באותה רמה בערך – מ-0.32 בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] ל-0.33 לקראת סוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]]. ואולם בין [[1998]] ל-[[2006]] גדל מדד ג'יני בישראל מ-0.34 ל-0.39, המדרג אותה במקום ה-62 בעולם ומציב אותה כאחת המדינות בעלות האי-שוויון הכלכלי (בבחינת הכנסות ברוטו, לפני [[תשלומי העברה]]) הגדול ביותר מבין מדינות המערב (אך לפני [[ארצות הברית]]){{הערה|1=[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=850966&contrassID=2 עולם שלישי? אנחנו?] מאת עדי שוורץ, אתר [[הארץ]]}}. בין שנת 2006 לשנת [[2015]] ירד המדד והגיע ב-2015 לרמה של 0.36. להלן נתוני המדד לשנים 1998-2016:{{הערה|[http://www.btl.gov.il/Publications/oni_report/Documents/oni2014.pdf ממדי העוני והפערים החברתיים, דו"ח שנתי, 2014] - דו"ח [[המוסד לביטוח לאומי]] לשנת 2014.}}{{הערה|[https://www.btl.gov.il/Publications/oni_report/Documents/oni2015.pdf ממדי העוני והפערים החברתיים, דו"ח שנתי, 2015] - דו"ח המוסד לביטוח לאומי לשנת 2015.}}{{הערה|[https://www.btl.gov.il/Publications/oni_report/Documents/oni2016.pdf ממדי העוני והפערים החברתיים, דו"ח שנתי, 2016] - דו"ח המוסד לביטוח לאומי לשנת 2016.}}
{| border="1"
| |||