אותיות סת"ם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חיים 11 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
חיים 11 (שיחה | תרומות)
שורה 6:
 
== ההיסטוריה של הכתב ==
[[קובץ:V08p531001 Mezuzah.jpg|ממוזער|250px|שמאל|מזוזה כתובה כהלכתה בכתב סת"ם]][[עשרת הדיברות]] נחקקו על [[לוחות הברית]] בכתב אשורי, וכן ה[[תורה]] ניתנה ל[[עם ישראל]] בכתב אשורי. כל פרטי האותיות שנתקבלו בסיני עברו דור אחר דור מסופר לסופר. על פי קבלה זו נכתבו בכל הדורות ספרי התורה, התפילין והמזוזות. כתב זה לא היה בשימוש עד ימי [[עזרא הסופר]], אלא הוחלף [[הכתב העברי הקדום|בכתב העברי הקדום]] - כתב דַעַץ. בממצאים הארכיאולוגים שלפני [[עליית עזרא ונחמיה|עליית עזרא]] נמצא רק כתב עברי, לאחר תקופת עזרא נמצא גם כתב אשורי. {{ציטוט|תוכן=בכתב אשורי נתנה תורה לישראל וכשחטאו נהפכה להן לשון וכששבו בימי עזרא חזרה להן אשורית|מקור=[[תוספתא]], מסכת סנהדרין, פרק ד, הלכה ה|אנגלית=}}
 
מצויות כ"ז אותיות: כ"ב אותיות מא' ועד ת' וחמש אותיות סופיות: מנצפ"ך.פרטי הדינים המתייחסים לצורתה של כל אות מהווים מסכת שלמה בזעיר אנפין. ההלכהמתייחסת לכל איבריה של האות, תיאור דמותה, יחס הגודל בין האיברים השונים ועוד.
 
כל פרטי האותיות שנתקבלו בסיני עברו דור אחר דור מסופר לסופר. על פי קבלה זו נכתבו בכל הדורות ספרי התורה, התפילין והמזוזות.
 
כתב זה לא היה בשימוש עד ימי [[עזרא הסופר]], אלא הוחלף [[הכתב העברי הקדום|בכתב העברי הקדום]] - כתב דַעַץ. בממצאים הארכיאולוגים שלפני [[עליית עזרא ונחמיה|עליית עזרא]] נמצא רק כתב עברי, לאחר תקופת עזרא נמצא גם כתב אשורי.
{{ציטוט|תוכן=בכתב אשורי נתנה תורה לישראל וכשחטאו נהפכה להן לשון וכששבו בימי עזרא חזרה להן אשורית|מקור=[[תוספתא]], מסכת סנהדרין, פרק ד, הלכה ה|אנגלית=}}
בתלמוד נידונת הסוגייה האם התורה ניתנה לישראל בכתב עברי ו[[לשון הקודש]] וחזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית ולשון [[ארמית|ארמי]]<ref>{{צ-ספר|שם=תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כא, עמוד א|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref>, לבסוף נטען שהכתב של [[ספר תורה|ספרי התורה]] לא השתנה.
{{ציטוט|תוכן=בתחילה בכתב זה ניתנה תורה לישראל כיון שחטאו נהפך להן לרועץ כיון שחזרו בהן החזירו להן|מקור=[[תלמוד בבלי]], [[מסכת סנהדרין]], דף כא, עמוד ב|אנגלית=}}
שורה 74 ⟵ 67:
אחד מהדברים המורכבים שנדרש מסופר הסת"ם לדייק בהם היא כתיבת התגים באופן שלא יגעו אחד בשני.
 
ההלכה מתייחסת לכל איבריה של האות, תיאור דמותה, יחס הגודל בין האיברים השונים ועוד. ביטוי מפורסם (שנאמר על [[רבי עקיבא]]) המבוסס על כובד המטלה אותה מבצע הסופר הוא: "מדקדק על [[קוצו של יוד]]" שפירושו שסופר הסת"ם נדרש לדקדק עד לפרט הקטן ביותר שזה הקוץ התחתון של האות יו"ד שחסרונו מעכב את כשרות האות (ראו תמונה).
 
== השימוש בכתב ==