אותיות סת"ם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חיים 11 (שיחה | תרומות)
חיים 11 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
* '''כתב אשורי''' או '''אותיות סת"ם''' הינו [[גופן]] [[אות|אותיות]] [[אלפבית|האלפבית]] של ה[[כתב]] ה[[עברית|עברי]].
 
לכתב זה מיוחסת [[קדושה (יהדות)|קדושה]] מיוחדת, והוא משמש בייחוד לכתיבת [[תשמיש קדושה ותשמיש מצווה|תשמישי קדושה]] [[יהודים|יהודיים]], כגון [[כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות|ספרי תורה, תפילין ומזוזות]].
שורה 8:
[[קובץ:V08p531001 Mezuzah.jpg|ממוזער|250px|שמאל|מזוזה כתובה כהלכתה בכתב סת"ם]][[עשרת הדיברות]] נחקקו על [[לוחות הברית]] בכתב אשורי, וכן ה[[תורה]] ניתנה ל[[עם ישראל]] בכתב אשורי. כל פרטי האותיות שנתקבלו כ[[תורה שבעל-פה|תורה שבעל פה]] ב[[מעמד הר סיני|מעמד הר-סיני]] עברו [[דור]] אחר דור מספר לספר ומ[[לבלר|סופר]] לסופר. על פי [[מסורה]] זו נכתבו בכל הדורות ספרי התורה, התפילין והמזוזות.
 
כתב זה לא היה כלל בשימוש לצרכי [[קודש וחול ביהדות|חול]] עד ימי [[עזרא הסופר]]<ref>תשובות הרמב"ם, מהדורת יהושע בלאו, חלק ב', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1731&st=&pgnum=236 סימן רסח, עמ' 513], ירושלים תש"כ 1960</ref>, אלא הוחלף [[הכתב העברי הקדום|בכתב העברי הקדום]] - כתב דַעַץ<ref>'''רב [[האי גאון|האיי גאון]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40053&st=&pgnum=516&hilite= בפירושו למשנה על מסכת ידים ד,ו]'''</ref>. בממצאים הארכיאולוגים שלפני [[עליית עזרא ונחמיה|עליית עזרא]] נמצא רק הכתב העברי, לאחר תקופת עזרא נמצא גם כתב אשורי. {{ציטוט|תוכן=בכתב אשורי נתנה תורה לישראל וכשחטאו נהפכה להן לשון וכששבו בימי עזרא חזרה להן אשורית|מקור=[[תוספתא]], מסכת סנהדרין, פרק ד, הלכה ה|אנגלית=}}
בתלמוד נידונת הסוגייה האם התורה ניתנה לישראל בכתב עברי ו[[לשון הקודש]] וחזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית ולשון [[ארמית|ארמי]]<ref>{{צ-ספר|שם=תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כא, עמוד א|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref>, לבסוף נאמר שהכתב של [[ספר תורה|ספרי התורה]] לא השתנה.
{{ציטוט|תוכן=בתחילה בכתב זה ניתנה תורה לישראל כיון שחטאו נהפך להן לרועץ כיון שחזרו בהן החזירו להן|מקור=[[תלמוד בבלי]], [[מסכת סנהדרין]], דף כא, עמוד ב|אנגלית=}}
שורה 22:
 
=== כתב אשורי ===
המונח "כתב אשורי" מתייחס במקור לכל הכתב העברי של ימינו<ref>מנחם מנדל כשר, ספר כתב התורה ואותיותיה, בתוך: תורה שלמה, כרך 29, חלק ראשון - "ספר התורה בכתב עברי ואשורי". הוצאת "בית תורה שלמה", ירושלים תשלח 1927. עמ' א-עד</ref>, בשונה מצורת האות של הכתב העברי הקדום.
 
למונח "'''כתב אשורי'''" או "'''כתב אשורית'''" מספר מקורות: