פילגש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פילגשים ביהדות: עיצוב כותרות
לא מדוייק ולא קשור למוסד הפילגשות.
שורה 28:
בתנ"ך מסופר על אנשים רבים, ביניהם אבות האומה והמלכים, שלקחו פילגשים: [[אברהם]] אבינו, לקח את [[קטורה (דמות מקראית)|קטורה]] כפילגש, לאחר פטירת [[שרה]] אשתו. ל[[יעקב]] אבינו היו שתי פילגשים - [[בלהה]] ו[[זלפה]], שלבניהן היה מעמד שווה כשל שאר השבטים. ל[[עשו]] הייתה פילגש בשם תמנע. גם ל[[גדעון בן יואש]] ול[[דוד המלך]] היו פילגשים. ל[[שלמה המלך]] היו 700 נשים ו-300 פילגשים.
 
פרשת [[פילגש בגבעה]] הוא כינויו של אחד הסיפורים ב[[ספר שופטים]]. במוקד הסיפור איש מבני שבט לוי נקלע עם פילגשו לגבעה, עיר של בני [[שבט בנימין]]. אנשי העיר דרשו להוציא את האישר החוצה במטרה להתעלל בו. המארח התחנן לפניהם שלא יעשו זאת לאורחו, ויעץ שבמקום זאת, הוא יוציא אליהם את בתו הבתולה ואת פילגשו של האורח. על אף סירובו של ההמון, הוציא האורח את פילגשו בכוח החוצה, שם התעללו בה בני העיר כל אותו הלילה. לפנות בוקר שילחו אותה, והיא נפלה מתעלפת על פתח הבית. כאשר קם האיש בבוקר, פתח את דלתות הבית לצאת לדרכו וראה את פילגשו מוטלת על הסף. כשראה שאינה מגיבה (ככל הנראה מתה כבר), לקח אותה לביתו. שם ביתר את גופתה לשנים עשר נתחים, ושילחם לכל חלקי הארץ. בעקבות האירוע פרצה מלחמת אחים שבמסגרתה כמעט וחוסל שבט בנימין בידי שאר השבטים. בעקבות פרשת פילגש בגבעה, נשבע העם שלא ייתנו לבני בנימין נשים מישראל. לאחר מכן הצטערו על ששבט בנימין עומד להיכחד, ועל כן הציעו שצעירי בנימין הרווקים שנותרו בחיים יגיעו אל כרמי שילֹה ו"יחטפו" מבין המחוללות את בת זוגם, ב[[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]], כנהוג בחג זה שם כבר אז "מימים ימימה".
 
===בתלמוד ובהלכה===