כלכלת שוק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים, \1ליניארי |
האזרח דרור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 63:
==כלכלת שוק חופשי ביהדות==
המונח "שוק חופשי" ו"כלכלת שוק חופשי" מתייחסים בעיקר למשטר פוליטי וחברתי של המאות האחרונות. עם זאת, ניתן לראות התייחסות במקורות היהודיים לסוגיות הקשורות לשאלות עקרוניות הנוגעות למחלוקת בסוגיית כלכלת השוק החופשי.
יש היבטים שבהם היהדות מתערבת בשוק החופשי. התערבות מרכזית כזו היא [[שמירת שבת]] - איסור על עובדים לעבוד במשך יממה שלמה בשבוע, וכן איסור לבצע קניות ביום זה. איסור זה הורחב במדינת ישראל בהיבטים שונים - כמו סגירת כבישים בשבת ואיסורים על פתיחת בתי עסק בשבת. נסיון התערבות נוסף של היהדות בשוק החופשי היה [[איסור ריבית]]. גם ב[[ירושה (משפט עברי)|דיני ירושה]] היהדות אינה מתירה את הירושה להחלטת הציבור אלא הגדירה הלכות שונות לדוגמה על פי ההלכה, יורשיו של האדם הם בניו, ולבנותיו אין כל חלק בנכסים.
הוגים יהודים סוציאליסטים נטו לראות את דברי הנביאים כגינוי למצב של אי שוויון חברתי חריף, וראו בו תמיכה לעמדותיהם. כך גם מצוות היובל בה הקרקע שבה לבעליה המקוריים התפרשה כשיטה המבקשת לחלק מחדש את העושר. הוגים אחרים טענו שהיהדות נוטה יותר לכיוון של כלכלה חופשית מאחר שהיא אינה מגנה את העושר כפי שעושה הנצרות.
רוב מדיניות הרווחה היהודית מבוססות על יוזמות קהילתיות ומקומיות באופיין כמו מפעלי גמ"ח, מצוות צדקה, נורמות חברתיות של עזרה הדדית בין חברי הקהילה ובין יהודי אחד ליהודי אחר ואף סיוע לגר (כלומר לאנשים שאינם ממוצא יהודי). כמו כן היהדות שמה דגש על קיומם של מוצרים ציבוריים כמו מערכת חינוך קהילתית לכלל בני הקהילה, ומוסדות צדקה ותמיכה. הוגים בתחומים של כלכלה אקולוגית מצביעים על הקושי לקיים חיי קהילה בכלכלת שוק עולמית - לדוגמה עקב חדירה של טכנולוגיות בידור המוניות ועקב מעברים תכופים יותר של עובדים בין מקומות עבודה. תגובות של חלק מהציבור הדתי לשינויים אלה הם איסורים על צריכת סוגי טכנולוגיות שונות כמו איסור שימוש בטלפונים חכמים , איסור גלישה באינטרנט וכו'.
ישנן מצוות שונות ביהדות אשר גורמות להתערבות מחזורית בפעילות השוק והכלכלה, אשר גורמות לחלוקה מחדש של ההון ושל הכספים בקהילה, ושיש להם יכולת גם לסייע לעניים ולחלשים. כך מצוות השבת גורמת ליום חופש לכולם, כולל גם לבעלי החיים העובדים. מצוות התערבות מחזוריות אחרות כוללות את השמיטה, היובל וכן מערכת החגים השנתית.
ב[[תלמוד בבלי]] ({{בבלי|בבא בתרא|פט|א|ללא=שם}}) יש מחלוקת לגבי חובת ה[[פיקוח מחירים|פיקוח בשוק על המחירים]] ("שערים") ולא רק על המשקל ("המידות"). גם על פי אותה דעה בגמרא לפיה אין חובת פיקוח על כלל המחירים, קיימת חובת פיקוח על מחיריהם של מוצרי יסוד - "דברים שיש בהם חיי נפש". הפיקוח על מוצרי היסוד אמור להתבצע באמצעות מספר תקנות:
שורה 71 ⟵ 79:
# מניעת תיווך בין היצרן לקונה מעבר למתווך אחד ("אין משתכרין פעמים בביצים [...] תגר לתגרא").
[[הריטב"א]] בפירושו לגמרא מנמק את הדעה בדבר מניעת הפיקוח על המחיר הן בכך שהקונים יעדיפו לקנות במחיר הזול יותר והן מכיוון שאיכות הסחורה משתנה מסוחר לסוחר ולא ניתן להתאים לכל אחד מחיר מיוחד. בחושן משפט (רלא) נפסק (הבית יוסף והטור) כי חובת בתי הדין לפקח על מחירי מצרכי היסוד, ובני העיר עצמם רשאים לפקח על הכל.
התערבות נוספת בשוק היא איסור על צריכת מזון לא כשר וחוקי כשרות שונים.
== ראו גם ==
| |||