מרדכי בן-עמי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
המשך |
←קורות חייו: המשך |
||
שורה 11:
בגיל 4 מת עליו אביו ובן עמי החל לנדוד מביתו של קרוב אחד למשנהו, ואף שהה בבתי יתומים, בארצות השונות.<ref name=":1" />
בגיל 10 הגיע ל[[אודסה|אודיסה]], לשם גם הגיעה אמו, שהתאכסנה בבתי קרובים, והחל ללמוד ב"[[תלמוד תורה]]" שנוהל בידי משכילים, ובראשם חתנו של עורך "[[המליץ]]"<ref name=":0" /> . לאחר סיום לימודיו בתלמוד תורה החל ללמוד
שוב הוכרח לנדוד ממקום למקום, ובסופו של דבר סיים את לימודיו באחת הגימנסיות ב[[בריאנסק]] שב[[חצי האי קרים|קרים]]. שם כתב חיבור-סיום לשם קבלת תעודת-גמר על הנושא: "מלחמת היהודים ברומאים". בהיותו בן 23 החל בן עמי ללמוד בפקולטה לרפואה באוניברסיטה של [[קייב]], אך לאחר כשנתיים נטש את מקצוע הרפואה והמשיך ללמוד בפקולטה להיסטוריה [[פילולוגיה|פילולוגית]] באוניברסיטה של אודיסה. בשנת 1881 פרסם ברוסית את מאמרו הראשון בעיתון "רזסביט" האודיסאי: "על הצורך בספרי למוד מיוחדים ללשון הרוסית לבתי הספר ליהודים". כבר במאמרו הראשון בלטה נטייתו החזקה של בן-עמי לטיפוח הרעיון הלאומי.
באותה שנה, 1881, פרצו הפרעות בדרום רוסיה ובן-עמי ארגן, יחד עם קבוצת סטודנטים את ההגנה העצמית הראשונה ברוסיה. הקבוצה התפלגה לשתיים: קבוצת "עם עולם", שתמכה ביציאה לארצות הברית, וקבוצת ביל"ו, שנשאה את עיניה לציון. בן-עמי נסע לוינה לפגוש את קרל נטר, נפגש עם פרץ סמולנסקין ונכבש לרעיון חיבת ציון. הוא החל לכתוב ברוסית בעיתון הרוסי "ווסחוד" והתגלה כפובליציסט מעולה. לאחר שהות בפריז הגיע לג'נבה והשתקע שם עד שנת 1886.<ref name=":0" /> כאן גם החל לכתוב סיפורים על נושאים יהודים מהעיירה היהודית, וחיבב את הנושא הלאומי על קוראיו.
בשנת [[1897]] השתתף ב[[הקונגרס הציוני הראשון|קונגרס הציוני הראשון]] שנערך ב[[בזל]], כציר מטעם [[אודסה]]. עזב את [[האימפריה הרוסית|רוסיה]] בשנת [[1905]]. בשנת [[1923]] [[העלייה השלישית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] והתיישב ב[[תל אביב הקטנה|תל אביב]]. נפטר ב-[[1932]].
| |||