אנרכיזם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
Renanel Ben Or (שיחה | תרומות) מ ←אנרכיזם ועבודה מאורגנת: הגהה |
||
שורה 23:
בשנת [[1793]] כתב [[ויליאם גודווין]] את ספרו "חקירה בנוגע לצדק פוליטי"{{הערה|1=William Godwin, [http://web.inet-tr.org.tr/Online/www.english.upenn.edu/jlynch/Frank/Godwin/pjtp.html An Enquiry concerning Political Justice], Anarchy Archives (Fourth edition, 1842)}}, שהפך לליבת הביקורת האנרכיסטית על ממשלות, כלכלה והסדר החברתי הקיים. אף על פי שגודווין לא השתמש במילה "אנרכיזם", יש הרואים בו את אבי האנרכיזם המודרני. אולם, הדעה הרווחת היא שרק כאשר [[פייר-ז'וזף פרודון]] פרסם את "מהו רכוש?", בשנת 1840, המושג "אנרכיזם" אומץ כהגדרה-עצמית. מסיבה זו יש כאלו הרואים בפרודון את אבי האנרכיזם המודרני.
האנרכיזם כתנועה חברתית ידע עליות ומורדות בפופולריות שלו. תקופתו הקלאסית התרחשה בין השנים [[1860]] ל-[[1939]], כאשר היה קשור בצורה הדוקה לתנועות העובדים של [[המאה ה-19]] ו[[המאה ה-20]]. בתקופת [[מלחמת האזרחים בספרד]], [[אנרכיזם בספרד|הצליח האנרכיזם]] להשיג משקל פוליטי משמעותי, לזכות בתמיכה המונית, ואף להיות מיושם בשטח בצורה חלקית, בעיקר באזור ברצלונה, עד שדוכא בידי הקומוניסטים-סטליניסטים
===האינטרנציונל הראשון===
שורה 34:
===אנרכיזם ועבודה מאורגנת===
{{הפניה לערך מורחב|אנרכו-סינדיקליזם}}
החלקים האנטי-סמכותניים של האינטרנציונל הראשון היו בעצם גלגול מוקדם יותר של ה[[אנרכו-סינדיקליזם]], שחיפש "להחליף את זכויות היתר ואת הסמכות של המדינה" ב"ארגון החופשי והספונטני של העבודה". בשנת [[1886]], "הפדרציה של האיגודים המקצועיים" ב[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]] הכריזה פה אחד שהחל ב-[[1 במאי]], יום העבודה יהיה בן 8 שעות. בתגובה, איגודי עובדים ברחבי ארצות הברית הכריזו על [[שביתה כללית]] בתמיכה בדרישה זו. ב-[[3 במאי]], ב[[שיקגו]], החל מאבק בעת שעובדים מחליפים ניסו לעבור את משמרות השביתה. התערבות משטרתית הובילה למותם של 4 מפגינים, דבר שעורר את זעם העובדים בעיר. למחרת, החלו [[מהומות היימרקט]],
בשנת [[1890]] נעשה ניסיון שני, הפעם בהיקף בינלאומי, לדרוש יום עבודה בן 8 שעות. לאירוע הייתה גם מטרה משנית, והיא לעלות את זכרונם של העובדים שנהרגו כתוצאה ממהומות היימרקט. לזכר האירועים הללו, מצוין ה[[אחד במאי]], יום תחילת השביתה הכללית שהובילה למאורעות היימרקט.
שורה 43:
==={{ציטוטון|תעמולה באמצעות פעולה}}===
ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] ובתחילת [[המאה ה-20]] נרצחו מנהיגים פוליטיים רבים, בהם [[רצח הנשיא מקינלי|נשיא ארצות הברית מקינלי]], שנרצח ב-[[1901]]. מעשים אלו היוו ביטוי המעשי לדוקטרינה האנרכיסטית של "תעמולה באמצעות פעולה". דוקטרינה זו עודדה פעולות החלטיות ומרהיבות של יחידים, כגון התנקשויות פוליטיות,
לקראת סוף המאה ה-19 כבר היה ברור שהדוקטרינה היא אסטרטגיה כושלת, ורוב האנרכיסטים הרחיקו עצמם מהרעיון. מיעוט המשיך את המעשים עוד מספר שנים. היום, פעולות אלימות של אנרכיסטים כלפי בני אדם הם אירוע נדיר ביותר, אף על פי שרובם אינם [[פציפיזם|פציפיסטים]] במובן הנוקשה של המילה. למרות זאת, רבים עדיין מקשרים את האנרכיזם עם אלימות ו[[כאוס]], לעיתים בגלל השימוש במילה 'אנרכיה' בתקשורת במשמעות של אי-סדר פוליטי או חברתי, על אף שאין הכוונה לאנרכיזם במובנו הפוליטי{{הערה|1={{Rtl|לדוגמה כאשר פלגים פלסטינים ירו זה על זה, 'מעריב' פרסם זאת תחת הכותרת "אנרכיה ברצועה: חמושים ירו על רכבו של הנייה" [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/494/328.html nrg {{כ}}20/10/2006]}}}}.
| |||