חיים בן עטר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ משלב נמוך ועדות ללא כתובת
שורה 105:
 
===פטירתו===
רבי חיים בן עטר השתקע בירושלים וביסס את מקומו. בראשית קיץ [[ה'תק"ג|תק"ג]], ב[[חג השבועות]], החל לדבר עם תלמידיו על ה[[גאולה]] המתקרבת ולהכינם לקבלת פני [[משיח]]; ואולם מיד לאחר החג חלה נסיגה פתאומית בתוכניות ההכנה לקראת התגלות המשיח, ורבי חיים הסביר לתלמידיו שהואשהייתה היהשעת קרובכושר לפעול שתהיה הגאולהלגאולה אך הס"מ גרם שהרבה יהודים יעברו עברות ובגלל זה היא נדחתה והביאה ומשמיים גזרו גזירה רעה על בני ישראל ובגלל זה הוא מסכים ללכת כפרה על בני ישראלהוחמצה. הלימודים בישיבה חזרו למסלולם הרגיל, ולאחר חודש הוא חלה במחלתו האחרונה. הוא השאיר הנחיות מפורטות לתלמידיו באשר ליורשו בהנהגת סדרי הישיבה ובאשר לחפצי הקודש שלו{{הערה| עדות של אחד מגדולי ישראל שראה את כתב יד החיד"א שכתב את מה שראה מרבו בתקופתו האחרונה.}}. הוא נפטר ב[[מוצאי שבת]] ליל [[ט"ו בתמוז]] ה'תק"ג, [[6 ביולי]] [[1743]], פחות משנה לאחר עלייתו לירושלים, והוא בן 47 שנה.
 
הוא נקבר ב[[בית הקברות בהר הזיתים]]. על [[קבר אור החיים|מצבת קברו]] [[אפיטף|נחרת]] בין השאר: {{ציטוטון|1=...שיחה קלה שלו אלקים חשבה לטובה, והארץ האירה מכבודו כאשר יאירו שבעת הנרות, הוא זיוה הוא הדרה, ה"ה המופלא וכבוד ה' מלא, המקובל אלקי חסידא קדישא כמוהר"ר חיים ן' [=אִבְּן] עטר ז"ל. נתבקש בישיבה של מעלה יום ט"ו לחודש תמוז שנת ה'תק"ג ליהנות מזיו [[השכינה]]}}. את נוסח המצבה כתב תלמידו [[החיד"א]]. הייתה בכך חריגה מן הנהוג באותה תקופה בירושלים שלא לכתוב תארים ושבחים על גבי המצבות אלא את שמות הנפטרים בלבד, מחשש שמצבות האבן הכבדות שמאפשרות טכנית את ביצוע החריתה, ימשכו את תשומת לבם של גנבים שעשו בהן שימוש לצורכי בניין. בצמוד למצבה נבנה עמוד ובתוכו גומחה שבה ניתן היה להדליק נרות.