הזכות לעבודה – הבדלי גרסאות

 

 

== רקע והתפתחויות היסטוריות ==

 

בתקופה זו נקבעה הזכות לעבוד, על מנת לאפשר להמון להגיע לרמת חיים נאותה. זאת מכיוון שעד אז, הייתה שליטה פאודלית מוחלטת ברכוש וההמון נותר חסר כל או תלוי בידי ה[[פיאודליזם|פאודלים]]. כך, הזכות לרכוש הייתה דרישה קריטית בחיפוש המוקדם אחר חופש פוליטי ושוויון ונגד שליטה פאודלית ברכוש. כיום, אפליה על בסיס בעלות על רכוש, מוכרת כאיום חמור על הזכות לשוויון בכלל ובפני החוק בפרט. זו מעוגנת בזכויות האדם על ידי כל סעיפי מניעת אפליה בהסכמים הבינלאומיים.<ref>Gudmundur, A. Asbjorn, E. (1999). The Universal Declaration of Human Rights: a common standard of achievement. Martinus Nijhoff Publishers. p. 533. ISBN 978-90-411-1168-5</ref>

קיימת טענה נוספת שהועלתה על ידי מכון מחקר שמרני אמריקני, כי הביטוי "הזכות לעבוד" הוטבע לראשונה על ידי איש תקשורת אמריקני בשם וויליאם ראגלס ביום העבודה האמריקאי בשנת 1941, לערך מאה שנים מאוחר יותר לאחר הטבעת הביטוי על ידי בלנק.<ref>{{Cite news|url=https://www.aei.org/publication/dallas-morning-news-editorial-writer-william-ruggles-coined-the-term-right-to-work-on-labor-day-in-1941/|title=Dallas Morning News editorial writer William Ruggles coined the term "right to work" on Labor Day in 1941 - AEI|last=|first=|date=|work=|newspaper=AEI|language=en-US|access-date=2018-01-25|via=}}</ref>

 

 

 

 

'''ב[[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם|הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]] מפורטים שני סעיפים רלוונטיים:'''<blockquote>סעיף כ"ג המתייחס לזכאותו של כל אדם לעבוד ולבחור את עבודתו, לתנאי עבודה הוגנים, הגנה מפני אבטלה, שכר שווה והוגן והזכות להתאגדות.</blockquote><blockquote>סעיף כ"ד הנוגע לזכאותו של כל אדם למנוחה, חופשה והגבלת שעות העבודה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.un.org/en/universal-declaration-human-rights/index.html|הכותב=|כותרת=Universal Declaration of Human Rights|אתר=|תאריך=|שפה=en|תאריך_וידוא=2018-01-25}}</ref></blockquote>'''באמנה בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות מפורטים שלושה סעיפים רלוונטיים:'''<blockquote>הסעיף השישי המתייחס לזכות הפוזיטיבית של הזכות לעבודה, כלומר פירוט חובתה של המדינה לפעול למימושה של זכותו של כל אדם, להשיג אפשרות להשתכר למחייתו בעבודה שיבחר בה באורח חופשי. </blockquote><blockquote>הסעיף השביעי המתייחס לזכותו של כל אדם להנאה מתנאי עבודה צודקים ונאותים, דוגמת שכר הולם, בטיחות ושוויון בתנאי העבודה.</blockquote><blockquote>הסעיף השמיני המתייחס לזכותו של כל אדם להצטרף לאיגוד, זכויות איגודים וכן הזכות לשבות.<ref name=":0" /> </blockquote>'''בדיון ה-35 של וועדת המעקב של האו"ם על האמנה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות משנת 2005''', ניתנה פרשנות נרחבת לסעיפי האמנה בהקשרי "הזכות לעבוד". זאת, לאחר שנבחנה עמידתן של המדינות החתומות על האמנה. בוועדה זו, ניתנה התייחסות נרחבת ל"נושאים מיוחדים של יישום נרחב", ובכלל זה הזכות לעבוד בקרב אוכלוסיות מיוחדות:<ref>Committee on economic, social and cultural rights- The right to work. United Nations </ref><blockquote>'''נשים:''' הוועדה הדגישה את הצורך במערכת הגנה מקיפה למאבק באפליה המגדרית ולהבטיח שוויון הזדמנויות בין גברים ונשים ביחס לזכותם לעבודה, על ידי הבטחת שכר שווה עבור עבודה שוות ערך. בפרט, הריונות אינם יכולים להוות מכשול בפני תעסוקה, ואינם מהווים הצדקה לאובדן תעסוקה. </blockquote><blockquote>'''צעירים:''' הוועדה הדגישה שהעבודה הראשונה של אדם, מהווה הזדמנות להסתמכות עצמית כלכלית, ובמקרים רבים אמצעי למניעת עוני. לצעירים ובעיקר לצעירות, יש בדרך כלל קשיים גדולים במציאת תעסוקה ראשונית. יש לאמץ וליישם מדיניות לאומית, הנוגעת לחינוך הולם ולהכשרה מקצועית, כדי לקדם ולתמוך בגישה של הזדמנויות תעסוקה לצעירים.</blockquote><blockquote>'''ילדים:''' הוועדה הדגישה בעיקר הגנה מפני עבודה בכפייה וניצול של ילדים.</blockquote><blockquote>'''קשישים:''' הוועדה הדגישה את הצורך לנקוט צעדים למניעת אפליה על בסיס גיל בעבודה ובתעסוקה, על מנת לממש אפשרויות תעסוקה לקשישים המעוניינים לעבוד.</blockquote><blockquote>'''נכים:''' הוועדה גרסה כי "זכותו של כל אחד להזדמנות להתפרנס מעבודתו הנבחרת או מתקבלת בחופשיות" אינה מתממשת, כאשר ההזדמנות האמתית היחידה הפתוחה לעובדים נכים, היא לעבוד במתקנים "מוגנים" תחת תת תנאים. עוד היא גרסה כי על המדינות החברות לנקוט צעדים המאפשרים לאנשים עם מוגבלות, להבטיח ולשמור על תעסוקה הולמת ועל התקדמות בתחום התעסוקתי שלהם, ובכך להקל על השתלבותם בחברה.</blockquote><blockquote>'''מהגרים:''' הוועדה הדגישה את הצורך בתכניות פעולה לאומיות ושימוש באמצעי חקיקה, לקידום הזכות לעבוד בקרב מהגרי עבודה, על מנת לכבד ולקדם הזדמנות תעסוקתית לאוכלוסייה זו.</blockquote>

 

במהלך שנות ה-50 וה-60, הצטרפה ישראל לשורה ארוכה של אמנות בינלאומיות העוסקות בזכויות עובדים. חלק ניכר מהוראות האמנות אומצו בחקיקת העבודה הישראלית. בשנת 1991, הצטרפה ישראל לאמנה הבינלאומית לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות משנת 1966, והיא אחת האמנות הבסיסיות של האו"ם בתחום זכויות האדם עליה חתומות כ-150 מדינות. אמנה זו היא המגדירה באופן הרחב ביותר את הזכות לעבודה, לצד זכויות חברתיות וכלכליות אחרות. עם זאת, הוראות האמנה לא אומצו בחקיקה פנימית בישראל ולכן הן אינן מעוגנת בחוק יסוד ואין להן מעמד משפטי מחייב. בישראל קיימת חקיקת עבודה מפותחת, שמרביתה מבוססת על האמנות עליהן חתמה ישראל עד לשנות ה-70' המאוחרות.<ref name=":1">בוזגלו, נ' (2007). הזכות לעבודה בישראל – מבט משפטי ותקציבי. מרכז אדווה. http://adva.org/wp-content/uploads/2014/09/work-full.pdf </ref>