אגם ויקטוריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
(אחרי אגם סופריור, אונטריו קנדה)
←‏היסטוריה: ספייק יצא שוב ב 1863 למסע מחקר בניסיון להוכיח את טענתו והפעם עם החוקר קפטין ג'ימס גראנט, אך כיוון שלא הצליחו לעקוב אחר מהלך הנילוס
שורה 32:
האזכור הראשון לקיומו של אגם ויקטוריה מגיע מסוחרים [[ערבים]] שתרו באפריקה אחר [[זהב]], [[שנהב]], [[עבד]]ים וסחורות יקרות אחרות. ב[[מפה]] משנות ה-60 של המאה ה-12 הידועה בשם מפת אל-אדריסי, מצוין בבירור אגם ויקטוריה. בנוסף, מצוין במפה כי האגם הוא אחד ממקורות ה[[נילוס]].
 
האגם נצפה לראשונה על ידי [[אירופה|אירופים]] ב-[[1858]], כשה[[חוקר]] ה[[בריטניה|בריטי]] [[ג'ון האנינג ספיק]] הגיע לבד לחופו הדרומי כשהיה,במסגרת המסע המשותף במשותףשלו עם [[ריצ'רד פרנסיס ברטון]], במסעמסע מטעם החברה הבריטית הקולוניאלית לאיתור מקור הנילוס, מסיבותמטעמים אסטרטגיות.גיאוגרפיים ספיק האמין כי מצא את מקורו של הנילוס והחליט לקרוא לאגם על שמה של מלכת בריטניה באותה תקופה, [[ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת|ויקטוריה]]. ברטון, זעם על חוצפתו של ספיק שטען כי הוא המגלה היחיד של האגם, על אף שהיה מדובר במשלחת חיפוש משותפת וטען שאין בתצפית החוף הדרומי הוכחה חד משמעית לכך שהאגם הוא אכן מקור הנילוס. ויכוח ציבורי פרץ בעקבות המקרה שכלל לא רק את הקהילה המדעית באותו זמן אלא גם חוקרים אחרים שהיו נחושים לאמת או להפריך את גילויו של ספיק. ספייק יצא שוב ב 1863 למסע מחקר בניסיון להוכיח את טענתו והפעם עם החוקר קפטין ג'ימס גראנט, אך כיוון שלא הצליחו לעקוב אחר מהלך הנילוס בין אגם ויקטוריה לאגם אלברט עדיין נותר הויכוח בין ספייק לברטון ולוינגסטון שריר וקיים.
 
החוקר וה[[מיסיונר]] הבריטי הנודע [[דייוויד ליווינגסטון]] כשל בניסיונו לאמת את גילויו של ספיק מאחר שסטה מערבה והגיע למערכת [[נהר קונגו]]. בסופו של דבר, היה זה החוקר האמריקאי [[הנרי מורטון סטנלי]] שאישר את גילויו של ספיק לאחר ששט סביב האגם ודיווח על מפלי ריפון שבקצהו הצפוני.