סנכוניאתון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
AutoIKhitron (שיחה | תרומות) clean up באמצעות AWB |
צ'קטי |
||
שורה 9:
הספר של פילון על המיתולוגיה הפינקית המבוסס על כתבי סנכוניאתון כלל שמונה כרכים ונקרא "ההיסטוריה הפיניקית" (Φοινικικη ιατοαρια או Φοινικικια). הוא התייחס בו לתיאור בריאת העולם, האלים והמיתולוגיה.{{הערה|[Baumgarten, The Phoenician History of Philo of Byblos (Leiden, 1981)]}}{{הערה|[http://r.4dt.org/pdf/Barr_Philo-of-Byblos-and-His-Phoenician-History.pdf PHILO OF BYBLOS AND HIS " PHOENICIAN HISTORY By JAMES BARR, M.A., B.D., F.B.A. PROFESSOR OF SEMITIC LANGUAGES AND LITERATURES IN THE UNIVERSITY OF MANCHESTER]}} המידע על ספריו של פילון על ההיסטוריה הפיניקית ידוע לנו בעיקר מהקטעים המצוטטים אצל אוסביוס בספרו "הכנה לבשורה". מתוך השוואה של 35 קטעים המצוטטים אצלו עם ציטוטים של אותם קטעים במקומות אחרים, עולה כי אוסביוס ציטט במדויק את פילון.{{הערה|[http://phoenicia.org/creation.html#ixzz4kszeUYy5 Sanchuniathon of Berytus, Phoenician History tr. Philo of Byblos, fragments.]}}
חוקר המקרא הגרמני [[אוטו אייספלדט]], שהתמחה בחקר תרבות הפיניקים (שקרבתה לחלקים מהמקרא הוכחה בעבר), על פי ממצאי האוגריתית. אייספלדט מסתמך בפירושו על שני קטעים מכתבי פילון מגְבַל, העוסקים בתיאור דומה למה שאנו מוצאים במקרא. על פי כתביו של סנכוניאתון, סיפור הבריאה הפיניקי מתחיל באֵלָה בשֵם בָּאאוּ (Baau). באאו ה'אם הראשונית' [[האלה האם]] מתוארת על ידיו בתור - לילה.{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=id2wCQAAQBAJ&pg=PA6&lpg=PA6&dq=Baau+Sanchuniathon&source=bl&ots=oWVMKbiULi&sig=DMkMXe0_X9XAGAZ-DQRsGcmHF_U&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwiw--Ki0tXUAhUSlxQKHbsOBUYQ6AEIMTAC#v=onepage&q=Baau%20Sanchuniathon&f=false Greek Religion and Culture, the Bible and the Ancient Near East, Jan Bremmer, BRILL, 448 pages, page 6] Philo's primeval mother interpreted by him as Night }} האלה מופיעה במיתוסים: האכדי, הבבלי, הפיניקי והשומרי, בשמות האלה בָּאאוּ (Baau), האלה באהו (Bahu) או האלה בוהו (Bohu) .{{הערה|[Encyclopedia of Ancient Deities. Edited by Charles Russell Coulter, Patricia Turner. "Bau Ba'u (Akkadian, Babylonian, Phoenician, Sumerian) Also known as: Baau, Bahu, Bohu" ]}}{{הערה|[https://www.britannica.com/topic/Bau-Mesopotamian-deity Bau. MESOPOTAMIAN DEITY. WRITTEN BY: THE EDITORS OF ENCYCLOPÆDIA BRITANNICA]}} חוקרים מוצאים קשר בין המיתולוגיה הפיניקית לבין הביטוי תֹהוּ וָבֹהוּ המופיע בבראשית א 2
. ומקשרים את תהו אל האלה [[תיאמת]] המופיעה באפוס [[אנומה אליש]] הבבלי ואת בהו אל האלה הפיניקית באאו.{{הערה|[https://link.springer.com/chapter/10.1007/978-94-010-9612-6_14 The Phenomenology of Symbol: Genesis I and II. FK Flinn - Phenomenology in Practice and Theory, 1985 - Springer], "tohu-wa-bohu… these verses mythologically by relating tehom to Ti-amatu, the Mesopotamian dragonness of the deep, and bohu to Baau, the Phoencian goddess of darkness"}}{{הערה|[http://r.4dt.org/pdf/Barr_Philo-of-Byblos-and-His-Phoenician-History.pdf Watson, Wilfred GE. "Philo of Byblos, the Phoenician History: Introduction, Critical Text, Translation, Notes (CBQMS 9)." (1983): 652-654.]," equation of "Baau" with Hebrew bôhû "}}{{הערה|[Cosmogonic Affinities in Genesis 1:2 . Journal of Near Eastern Studies. Volume 43, Number 3 Apr., 1927]}} בקטע אחד המובא שם,{{הערה|במהדורת אטרידג' ואודן, עמ' 35.}} מוצגת "סצנת־בראשית" ובה שני האלמנטים הקדומים, הרוח והכאוס, כשהרוח נושבת על פני הכאוס האפֵל. לאחר מכן בא תיאור של רוח זו כאחוזת תאווה־מינית.{{הערה|{{הארץ|אדמיאל קוסמן|לעשות אהבה כדי לברוא את העולם|1.2730362}}.}}
| |||