סין (אזור) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בראש הערך (בוט סדר הפרקים) |
מפתח-רשימה (שיחה | תרומות) |
||
שורה 106:
בסין מסורת עתיקה של [[בודהיזם]] (佛教 - פוֹ-גְ'יָאו) ו[[דאואיזם]] (道教 - דָאו-גְ'יָאו), ואלו היו הדתות העיקריות בסין במשך כמעט אלפיים שנה. גם ל[[קונפוציאניזם]], מצידו, אף שלא נחשב בדרך כלל ל[[דת]], השפעה עמוקה על מערכת הערכים של הסינים. המסורות המרכזיות של הבודהיזם בסין הן מסורת [[בודהיזם הארץ הטהורה|הארץ הטהורה]] (净土宗 \ גִ'ינְג טוּ דְזונְג) ומסורת ה[[זן בודהיזם|צ'אן]] (禅) (המוכר בעברית בהגייתו היפנית, זֵן); שתיהן מסורות של בודהיזם [[מהיינה]]. אמונות אלה לאו דווקא סותרות זו את זו, ודרך החיים הסינית המסורתית משלבת בין הדאואיזם, הבודהיזם והקונפוציאניזם. לאורך [[דרך המשי]] יש נוכחות גם לדת ה[[אסלאם]]. פרט לאלו קיימות אוכלוסיות [[קתולים|קתוליות]], [[פרוטסטנטים|פרוטסטנטיות]], ומגוון של אמונות ודתות של בני מיעוטים דוגמת ה[[בודהיזם טיבטי|בודהיזם הטיבטי]].
[[סין העממית]] היא מדינה [[לאומנות|לאומנית]] המתבססת על ה[[אתניות]], כשרוב אזרחיה [[אתאיזם|אתאיסטים]] ו[[חילוניות|חילונים]] בעידוד ועל-פי שיטת החינוך במדינה. עם זאת ממשלת סין מתירה [[פולחן]] דת ברמה האישית, ובפיקוח המדינה. כשהממשלה אוסרת על מאמיניה [[נצרות קתולית|הקתולים]] (בסין יש בין 5 ל-12 מיליון קתולים) להכיר בסמכותו העליונה של ה[[אפיפיור]], וכנסיות קתוליות שאינן מאושרות ומפוקחות על ידי הממשל נאלצות לפעול במחתרת. כיום מגלה הממשל סובלנות כלפי הדתות המסורתיות, וקיים עניין מחודש בדתות ובאמונות המסורתיות. לעומתה, [[סין הלאומית]] מעולם לא הטילה הגבלות דתיות, ועד היום למסורות אלה תפקיד מרכזי בחיי היום-יום של הטאיוואנים.
למעשה רוב התושבים הסינים אינם משתייכים לאחת מהדתות המוכרות על ידי הממשלה הסינית. בסין התפתחה דת עממית, פוליתאיסטית אשר לה פולחנים ייחודיים. האלים של הדת העממית הגיעו ממספר מסורות והאמונה באי אלו מהם מושרשת חזק בתרבות הסינית.
| |||