מרדכי בן-עמי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←הערות שוליים: הסרת קצרמר |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 10:
מרדכי בן עמי (רבינוביץ), בנם של יעקב אליעזר ואסתר שרה רבינוביץ, נולד בתשעה באב, תרי"ד (1854) בעיירה וירחובקה, פלך [[פודוליה]], אשר ב[[רוסיה]].
בגיל 4 מת עליו אביו, ובן עמי החל לנדוד מביתו של קרוב אחד למשנהו, ואף שהה בבתי יתומים, בארצות השונות.<ref name=":1" />
בגיל 10 הגיע ל[[אודסה|אודיסה]], לשם גם הגיעה אמו, שהתאכסנה בבתי קרובים. הוא החל ללמוד ב"[[תלמוד תורה]]" שנוהל בידי משכילים, ובראשם חתנו של עורך "[[המליץ]]"<ref name=":0" /> . לאחר סיום לימודיו בתלמוד תורה החל ללמוד ב[[גימנסיה]] ולצורך מימון לימודיו נאלץ גם לתת שיעורים פרטיים לתלמידים האחרים. הוראתו עשתה לעצמו שם בקרב בני העיירה, ומצבו החומרי הוטב, אלא שמזגו החם היה בעוכריו והוא גורש מהגימנסיה לאחר שפגע באחד המורים.
שורה 31:
היה כוח ועוצמה בדבריו, הספיד אותו [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]] במלאת שנה למותו, שהשפיעו ישירות והטביעו את את חותמם, גם אם לא תמיד נאמרו בצורה מנומסת.<ref>[[חיים נחמן ביאליק]], "[http://benyehuda.org/bialik/dvarim_shebeal_peh90.html על בן-עמי]" [<nowiki/>[[פרויקט בן-יהודה|פרוייקט בן יהודה]]]</ref> יצירתו הפובליציסטית והספרותית כאחת אמנם לא הצטיינה, לדברי ביאליק, מבחינה אמנותית, אך דבריו יצאו מן הלב ונכנסו אל הלב. הוא נלחם בהתבוללות, נלחם בעד הלאומיות, אהב את הטבע והעלה על רף גבוה את העממיות בסיפוריו.
כך תיאר בן-עמי את הופעתו של [[בנימין זאב הרצל|הרצל]] בקונגרס הראשון בבאזל
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=מ. בן-עמי, בתוך: יצחק מאור, התנועה הציונית ברוסיה מראשיתה ועד ימינו, עמ' 142|תוכן=על הבמה עולה בנחת הרצל [...] לפנינו דמותו המופלאה של בן מלכים, עם מבט עמוק ומרוכז, נאה ונוגה כאחד. שוב אין זה אותו הרצל ההדור מווינה, אלא אחד מבית דוד שקם לפתע פתאום מקברו בכל תפארתו האגדית. האולם כולו מלא רטט כזה, כאילו התרחש לעינינו פלא הסטורי. וכלום לא היה זה פלא? [...] במשך רגעים אחדים רעד העולם מזעקות ששון, מחיאות כפיים, קולות קוראים ורקיעה ברגל. נדמה היה כאילו החלום של עמנו במשך אלפיים שנה נפתר עתה ולפנינו עומד משיח בן דוד. }}
לדעת [[יוסף קלוזנר|יוסף קלאוזנר]] לסיפוריו של בן-עמי ראוי יותר התיאור: ציורים או [[אידיליה|אידיליות]]. אין אירועים בסיפוריו, אלא דמויות יהודיות קיבוציות, עממיות.<ref name=":2">[[יוסף קלוזנר]], "מרדכי בן-עמי; המספר הלאומי העממי" בתוך ספרו: '''יוצרי תקופה וממשיכי תקופה''', [[מסדה (הוצאת ספרים)|מסדה]], 1956, עמ' 107 - 117</ref> גם הוא מצביע על ההבדל הגדול שבין מאמריו
רק חלק מיצירותיו נקבצו בספרים. הופיע קובץ אחד של ספוריו ברוסית. בתרגום עברי הופיעו:"כתבי בן עמי", 1914; "קובץ ספורים" ע"י "[[מוריה (הוצאת ספרים)|מוריה]]", 1914; "סיפורים לילדי ישראל", 1932; "סיפורים לנערי ישראל" 1932; "אנשי דורנו", 1932 בהוצאת [[הוצאת שטיבל|שטיבל]]. כן הופיעו ספריו בתרגום ל[[יידיש]].<ref>[[האנציקלופדיה העברית|האנצקילופדיה העברית]], כר' ט, תשי"ח</ref>
בין סיפוריו הידועים: "תשעה באב בביתו של חוכר"; "חנוכה"; "ל"ג בעומר"; "בליל הושענא רבה"; "בן יחיד"; "נעלי הראשונות"; "אושר פתאומי", ועוד.<ref name=":2" />
| |||