שכר לימוד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שכר הלימוד הוכפל מ-45 ל-60? |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) סקריפט החלפות (לעיתים), אחידות במיקום הערות שוליים, קו מפריד בטווח מספרים |
||
שורה 1:
'''שכר לימוד''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''שכ"ל''') הוא תשלום הנדרש לשם לימוד במוסד [[חינוך|חינוכי]].
קיימים מודלים רבים ברחבי העולם לשכר לימוד, כשההבדל העיקרי הוא בין מוסדות ([[גן ילדים|גני ילדים]], [[בית ספר|בתי ספר]], [[מכללה|מכללות]] ו[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]]) פרטיים וציבוריים. הראשונים רשאים בדרך כלל לדרוש שכר לימוד כאוות נפשם, ללא פיקוח ברוב המדינות. מוסדות ציבוריים [[סבסוד|מסובסדים]] על ידי ה[[ממשלה]];
היעדר רשמי של שכר לימוד ("לימודי חינם"), כפי שנהוג בבתי הספר במדינת [[ישראל]], למשל (לפי [[חוק לימוד חובה]]),
==שכר לימוד במוסד להשכלה גבוהה==
שורה 10:
=== גובה שכר הלימוד ===
מוסדות מסוימים רשאים לקבוע בעצמם את שכר הלימוד, בעוד שבמוסדות אחרים - בדרך כלל אוניברסיטאות ומכללות ציבוריות - נהוג שכר לימוד אחיד הנקבע על ידי ה[[ממשלה]]. ניתן לחלק את [[מדינה|מדינות]] העולם לשלוש קבוצות, בהתאם לגובה שכר הלימוד הנהוג בהן:
* '''היעדר שכר לימוד''':
:במספר מדינות, בעיקר ב[[אירופה]], ניתנים הלימודים הגבוהים בחינם. האוניברסיטאות ממומנות כמעט אך ורק על ידי המדינה, כלומר - מכספי ה[[מס]]ים שתושבי המדינה משלמים. בחלק מהמדינות שבהן נהוגים לימודים גבוהים בחינם קיימים מסים גבוהים, כדי לאפשר מימון יעיל של המוסדות להשכלה גבוהה; למרות זאת, אין קשר ישיר בין גובה המסים במדינות העולם השונות ובין גובה שכר הלימוד בהן.
:באירופה ניתנים הלימודים הגבוהים בחינם ב[[גרמניה]], ב[[צרפת]], ב[[שוודיה]], ב[[נורווגיה]], ב[[דנמרק]] וב[[פינלנד]]. הלימודים בחינם גם לסטודנטים זרים, מכל מדינה שהיא בעולם, הבאים ללמוד באחת ממדינות אלו.
* '''שכר לימוד סמלי''':
:במספר גדול של מדינות נהוג שכר לימוד קבוע וזהה בכל האוניברסיטאות. הסכום, שאותו קובעת הממשלה, נועד לסייע למוסדות להשכלה גבוהה לעמוד בהוצאותיהם הגבוהות, אך הוא אינו מכסה את ההוצאות בשלמותן, ואת ההפרש מממנת הממשלה. שכר לימוד סמלי מתייחס יותר לשיטת קביעת הסכום ולפיקוח על שכר הלימוד במדינה מסוימת מאשר לגובה הסכום עצמו, שכן הדעות חלוקות בנוגע למידת ה"סמליות" של שכר לימוד מסוים.
:ברוב מדינות אירופה, וכן ב[[ישראל]], נהוג שכר לימוד סמלי; בחלק מהמדינות שהוזכרו לעיל, שבהן לא קיים שכר לימוד, נשקלת הנהגתו של שכר לימוד סמלי, זאת לאור הקושי הגובר של האוניברסיטאות לעמוד בהוצאותיהן. כפי שנרמז, שכר לימוד סמלי אינו בהכרח נמוך, וסטודנטים רבים מתקשים לעמוד בו. ישראל, למשל, נכללת בקטגוריית שכר הלימוד הסמלי כיוון ששכר הלימוד בה זהה בכל האוניברסיטאות, נקבע על ידי הממשלה ונמוך בהרבה מהתשלום במדינות שבהן קיימות אוניברסיטאות פרטיות. למרות זאת, חלק גדול מהסטודנטים בישראל מתקשה לעמוד בשכר הלימוד (אשר אליו מתווספות הוצאות מחייה והוצאות נלוות ללימודים, כגון קניית [[ספר]]ים והדפסת עבודות) ונאלצים לעבוד במקביל ללימודים.
* '''היעדר פיקוח על שכר הלימוד''':
:במספר מדינות, שהמובהקת שבהן היא [[ארצות הברית]], קיים פיקוח מינימלי ביותר, אם בכלל, על שכר הלימוד, והאוניברסיטאות רשאיות לקבוע את גובה הסכום בעצמן. למרות זאת, אין פירוש הדבר שהסטודנטים מממנים באופן בלעדי את הוצאות האוניברסיטה. ראשית, מוסדות רבים נשענים על תרומות, ובארצות הברית קיימת מסורת עמוקה של [[התרמה|תרומה]] למוסדות אקדמאיים, במיוחד על ידי סטודנטים לשעבר במוסד. שנית, באוניברסיטאות הפרטיות בארצות הברית אכן ממומנות רוב ההוצאות על ידי הסטודנטים, אך בכל אחת מ-50 [[מדינות ארצות הברית]] קיימת אוניברסיטה ציבורית אחת לפחות, אשר בתפעולה משתתפת ממשלת המדינה.
שורה 26 ⟵ 23:
:שכר הלימוד באוניברסיטאות הציבוריות בארצות הברית נמוך פי 3 עד 10 משכר הלימוד באוניברסיטאות הפרטיות: שנת לימודים באוניברסיטה ציבורית ממוצעת עלתה בשנת 2006 כ-5,000 [[דולר אמריקני|דולרים]]; באוניברסיטאות הפרטיות מתחיל שכר הלימוד בכ-15,000 דולרים ומגיע במוסדות מסוימים ל-40,000 דולר לשנה.
החלוקה שלעיל היא כללית בלבד, ובמדינות מסוימות נהוגים חוקים מיוחדים. ב[[בריטניה]], למשל, קיים שכר לימוד סמלי, לכאורה, עם רמת פיקוח גבוהה יותר מזו שבארצות הברית אך נמוכה מבשאר מדינות אירופה. בבריטניה רשאית כל אוניברסיטה לקבוע את שכר הלימוד עד לגבול עליון של 3,000 [[לירה שטרלינג|ליש"ט]] בשנה. תקנה זו נכנסה לפועל בשנת 2006, לאחר רפורמה במערכת ה[[חינוך]] בבריטניה. התחזית הייתה שהאוניברסיטאות המבוקשות ביותר
=== מימון הלימודים ===
המקור הראשוני לתשלום שכר הלימוד הוא [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] עצמי או עזרה מההורים.
* '''[[הלוואה]] פרטית''': הסטודנט לווה סכום כסף ממוסד פיננסי, בדרך כלל [[בנק]]. על הסטודנט להחזיר את הסכום במלואו, בתוספת [[ריבית]], בתום פרק זמן מסוים.
* '''[[מלגה (חינוך)|מלגה]]''': זהו סכום כסף הניתן מטעם מוסד פרטי או ציבורי ואשר הסטודנט אינו נדרש להחזירו. חלוקת מלגות היא מוגבלת, וכמעט תמיד נדרש הסטודנט למלא אחר תנאים מסוימים לשם קבלת מלגה, למשל:
** הוכחת מצוינות בלימודים,
** השתייכות למגזר מסוים או ל[[דת]] מסוימת; ארגונים שונים מעניקים מלגות לתושבי מדינות מסוימות, כדי לעודד חילופי סטודנטים; [[עירייה|עיריות]], למשל, מעניקות
** פעילות [[חברתי]]ת, [[פוליטיקה|פוליטית]], [[איכות הסביבה|סביבתית]] או קהילתית ברוח המוסד שמעניק את המלגה,
** מצב כלכלי; ארגונים שונים מעניקים מלגות למעוטי יכולת.
** בחירת חוג לימוד שלמדינה או לאוניברסיטה יש עניין לעודד הצטרפות אליו.
* '''הלוואה ממשלתית''': הסטודנט לווה סכום כסף מהמדינה. תנאי החזרת ההלוואה תמיד נוחים בהרבה מהתנאים בהלוואה פרטית; חסרונה הוא התנאים הנוקשים,
:קיימים מספר מודלים להלוואות ממשלתיות ולאופן החזרתן. כמעט תמיד נדרש הסטודנט להחזיר את ההלוואה אך ורק לאחר תום לימודיו; במקומות מסוימים, כגון [[אוסטרליה]], נדרש הסטודנט להתחיל בהחזרה הדרגתית של ההלוואה רק אם החל לעבוד לאחר לימודיו, ורק אם [[שכר|משכורתו]] עולה על סכום מסוים. בגרמניה נדרש הסטודנט להחזיר בתום לימודיו רק מחצית מסכום ההלוואה; מחצית מההלוואה מהווה, אם כן, מענק. הסכום שאותו יש להחזיר כמעט בכל המדינות זהה לסכום המקורי שנלווה, כלומר - הסטודנט אינו נדרש לשלם ריבית; זהו יתרון חשוב על פני הלוואה פרטית. במקומות מסוימים, כגון ארצות הברית, יכול הסטודנט להמיר את סכום ההלוואה בשירות קהילתי. [[מורה|מורים]], למשל, אשר קיבלו הלוואה ממשלתית בארצות הברית, יכולים לקבל ויתור על החזר ההלוואה אם יסכימו ללמד במשך מספר חודשים ב[[בית ספר]] בפריפריה.
:לאור העובדה שחלק גדול מהסטודנטים בארצות הברית משלם שכר לימוד גבוה, מנוצל חלק מהסכום לעזרה לסטודנטים מהשכבות החלשות. בתהליך הקבלה לאוניברסיטה נדרש הסטודנט לספק פרטים רבים על מצבו הכלכלי. סטודנטים מבוססים נדרשים לשלם את מלוא שכר הלימוד, ואילו סטודנטים מיעוטי יכולת מקבלים
:בדצמבר 2007 התקבלה החלטה ב[[אוניברסיטת הרווארד]] בארצות הברית לפיה שכר הלימוד לבני המעמד הבינוני ומטה יופחת מאוד (בהתאם להכנסה) ויהווה 10% בלבד מהכנסתם, הדבר נבע מכך ששכר הלימוד היווה [[חסם כניסה לשוק|חסם כניסה]] לאותם אנשים. גם בישראל, שכר הלימוד מהווה חסם כניסה להשכלה הגבוהה וזאת בניגוד גמור למטרות הבסיסיות שלשמן הוקמו אוניברסיטאות מלכתחילה והן חקירת הידע והפצתו.
שורה 49 ⟵ 45:
[[קובץ:Demonstration.jpg|שמאל|ממוזער|350px|סטודנטים בגרמניה מפגינים נגד הנהגת שכר לימוד]]
במדינות רבות עומד במשך זמן רב נושא שכר הלימוד על סדר היום הציבורי. במיוחד נכון הדבר במדינות שבהן נהוג שכר לימוד אפסי או סמלי; במרוצת הדורות נוטות קופות ה[[אקדמיה]] להידלדל, ושכר הלימוד מוזכר תמיד במקרים אלו כמקור מימון ראשוני. להלן מספר טיעונים של תומכי ומתנגדי שכר הלימוד:
* '''חובתה של המדינה''': המתנגדים לשכר הלימוד טוענים ש[[חינוך]] הוא זכות בסיסית של כל [[אזרח]], ושעל המדינה לממנו באמצעות המסים, בדומה לשרותי חרום ו[[רווחה]], למשל. התומכים מציבים את גבול האחריות הממשלתית במקום שונה, וטוענים שיש לצמצם את השירותים שעל המדינה לספק, שכן הדבר גורם לנטל, חובות וחולשה [[כלכלה|כלכלית]].
* '''צדק חברתי''': התומכים מצביעים על העובדה כי במדינה בה ממומן החינוך הגבוה מכספי המסים בלבד, פירוש הדבר הוא שכל ה[[אוכלוסייה]] משלמת עבור שרות בו משתמשים מעטים בלבד. בנוסף, בוגרי אוניברסיטה נוטים לשפר את מצבם הכלכלי לאחר הלימודים, כיוון שהם מרוויחים יותר מאנשים חסרי [[תואר אקדמי]]; על כן יש צדק בכך שהסטודנטים ישתתפו במימון הכלי שישפר בעתיד את מצבם הכלכלי.
שורה 55 ⟵ 50:
* '''הקטנת העומס במערכת החינוך הגבוה''': התומכים מצביעים על כמות הסטודנטים ההולכת וגדלה משנה לשנה ועל אי-יכולתם של המוסדות האקדמיים להתמודד עם מספר הסטודנטים הגבוה. סינון על סמך יכולות אישיות וציונים עדיף, אך הנהגת שכר לימוד מהווה פתרון מהיר, שכן, כפי שנאמר בסעיף הקודם, שכר הלימוד מרתיע סטודנטים רבים מלהירשם לאוניברסיטה. המתנגדים טוענים, כאמור, כי ההרתעה פועלת בעיקר בשכבות החלשות, אך עם מערכת ההלוואות והמענקים מקווים התומכים כי שכר הלימוד ירתיע סטודנטים מכל השכבות בצורה שווה.
:במדינות שבהן הלימודים בחינם נוהגים סטודנטים רבים להירשם ללימודים כלאחר יד, ללא הקדשת מחשבה רבה, כיוון שחיי הסטודנט נוחים. חלקם לומדים בעצלתיים ומושכים את לימודיהם על פני שנים רבות, וחלקם נרשמים ללימודים ולא מופיעים; דבר זה מכביד על האוניברסיטאות ומונע
* '''איכות האקדמיה''': התומכים בשכר לימוד טוענים כי זוהי האפשרות היחידה ליצירת מוסדות אקדמיים איכותיים, חופשיים ומשגשגים. טיעון זה הוא כבד משקל, ואף למתנגדי שכר הלימוד קשה להכחיש שיש בו מידה של אמת כשמשווים את מערכת החינוך הגבוה של ארצות הברית לעומת אלו של גרמניה וצרפת, למשל, בהן הלימודים בחינם. לרשות המוסדות האמריקניים, הדורשים שכר לימוד גבוה, עומדים משאבים עצומים, ורבים מהם מושקעים במחקר, בהקמת [[מעבדה|מעבדות]], ברכישת ציוד וב"פיתוי" [[מדען|מדענים]] מצטיינים מכל רחבי העולם להגיע אל המוסד. אקדמאים צרפתיים וגרמניים רבים מספור אכן נודדים בכל שנה לארצות הברית לשם השלמת לימודיהם, בדרך כלל לשם עשיית [[דוקטורט]]; המוסדות האירופאיים הציבוריים אינם מסוגלים להתחרות בתנאים המוצעים למדענים בארצות הברית. בשעה שאפילו המוסדות היוקרתיים ביותר באירופה קורסים תחת עול החובות (ה[[סורבון]], [[אוניברסיטת היידלברג]], [[אוניברסיטת אוקספורד]], [[אוניברסיטת קיימברידג']] - כל אלו נמצאים נכון לתחילת [[המאה ה-21]] במצב כלכלי רעוע), הרי שהמוסדות האמריקניים משגשגים. הסיבה לכך נעוצה בעיקר בשכר הלימוד, טוענים התומכים.
* '''השימוש הנעשה בשכר הלימוד''': המתנגדים טוענים כי קשה לפקח על השימוש הנעשה בשכר הלימוד, וכי אף שמטרתו המוצהרת היא תשלום הוצאות האוניברסיטה ושיפור הציוד ותנאי הלימוד, הרי שבפועל ייתכן כי לפחות חלק מהכסף יופנה לתשלום חובות של הממשלה ולמימון נושאים שאינם קשורים לחינוך.
שורה 63 ⟵ 57:
===שכר הלימוד באוניברסיטאות בישראל ===
שכר הלימוד בישראל מהווה רק 16% ממימון האוניברסיטאות בישראל. 70% מהמימון מגיע מהמדינה והשאר מ[[התרמה|תרומות]]
====היסטוריה====
לאחר תקופה קצרה בה הלימודים ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] ניתנו בחינם, נקבע שכר לימוד של 5 לא"י לשנה. בשנת 1935 הועלה שכר הלימוד ל-10 לא"י{{הערה|{{דבר||הסטודנטים קוראים להחרים את טקס פתיחת האוניברסיטה|1935/11/11|00620}}}}. בשנת 1946, הועלה שכר הלימוד ב[[הטכניון|טכניון]] מ-45 לא"י ל-60 לא"י והסטודנטים פתחו בשביתה{{הערה|{{הצופה||על מה נסגר הטכניון העברי|1946/12/02|00426}}}}. גם באוניברסיטה העברית הוכפל שכר הלימוד מ-20 ל-40 לא"י{{הערה|{{על המשמר||סטודנטים מאיימים בשביתה|1946/05/28|00202}}}}.
בראשית ימי מדינת ישראל, שכר הלימוד באוניברסיטה היווה רק חלק קטן מהכנסות המוסד, בין 5-10%, כאשר סטודנטים למדעי הטבע שילמו בנוסף לשכר הלימוד גם תשלום עבור מעבדות{{הערה|{{הצופה||ציבור הסטודנטים ובעיותיו|1952/07/18|00403}}}}. האוניברסיטה בקשה להעלות מדי שנה את שכר הלימוד בגלל ה[[אינפלציה]], אולם הסטודנטים טענו שהם אינם יכולים לעמוד בשכר לימוד גבוה והתנגדו להעלאות בשכר הלימוד{{הערה|{{על המשמר||הסטודנטים תובעים הנחה בשכר לימוד|1950/06/01|00613}}{{ש}}{{על המשמר||דנים בתביעת הסטודנטים|1952/07/09|00401}}}}. באמצע שנת 1952 המליצה ועדת החינוך של הכנסת על העלאת שכר הלימוד ל-100 ל"י, תוך ש-20 ל"י מועברות לקרן מלגות, ונעשים צעדים משלימים לסיוע לסטודנטים{{הערה|{{חרות||עד מתי ישבתו הלימודים באוניברסיטה|1952/11/10|00208}}}}. בפתיחת שנת הלימודים של
=====ועדת אגרנט=====
בעקבות קשיים תקציביים של המוסדות להשכלה גבוהה, הוקמה ועדת אגרנט. זו, קבעה במרץ 1959 כי יש צורך בהעלאה של שכר הלימוד, הצמדה ליוקר המחיה ולשכר המרצים והעמדה ממשלתית של הלוואות בגובה עד 40% משכר הלימוד{{הערה|{{חרות||אושרו המלצות ועדת אגרנט|1959/03/16|00202}}}}. הסטודנטים התנגדו למסקנות הוועדה ואיימו בשביתה{{הערה|{{דבר||הסטודנטים באוניברסיטה העברית מאיימים לשבות מ-15 במאי|1959/05/07|00214}}}}. מסקנות הוועדה לא יושמו לחלוטין ושכר הלימוד הוצמד רק ליוקר המחיה ולא לשכר האקדמאים. עם עליית שכר האקדמאים בשנות ה-60 נוצרו למוסדות גרעונות גדולים{{הערה|{{דבר||הטכניון זקוק לפיתוח ומתלבט בתקציבו|1966/06/19|00500}}}} שהביאו להקמת ועדת קרגמן בשנת 1966, כדי להעלות את שכר הלימוד בלא לפגוע בסטודנטים מעוטי יכולת{{הערה|{{מעריב||הסטודנטים נערכים למאבק|1966/07/20|00700}}}}. חברי ועדת קרגמן נחלקו לגבי העלאת שכר הלימוד, אך עמדתו של [[ישראל קרגמן]] הייתה שיש להכפיל את שכר הלימוד ולהנהיג שכר לימוד מדורג{{הערה|{{מעריב|אברהם רותם|ועדת קרגמן הגישה המלצותיה|1966/09/11|00704}}}}. הממשלה דנה בהצעות הוועדה{{הערה|{{מעריב||ההכרעה אם הלהעלות את שכר הלימוד במוסדות ההשכלה הגבוהה - נדחתה|1966/10/24|00300}}}} והחליטה להעלות את שכר הלימוד רק באופן חלקי{{הערה|{{מעריב||28,000 סטודנטים פתחו בשביתה|1966/11/28|00106}}}}. החלטה זו הביאה לשביתת סטודנטים למספר ימים{{הערה|{{דבר||עשרת הימים של הסטודנטים|1966/12/09|00508}}}}. בפועל, המשיך שכר הלימוד לעלות פחות או יותר בהתאם למתווה של ועדת אגרנט{{הערה|{{דבר|דניאל בלוך|הסטודנט יכול לשלם|1971/09/30|00708}}}}. בשנים
בהמשך הוקמו ועדת נבון (1977), ועדת קצב (1982), ועדת קוברסקי (1991), ועדת מלץ (1996), [[ועדת וינוגרד (לשכר לימוד)|ועדת וינוגרד]] (2001) ו[[ועדת שוחט לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה|ועדת שוחט]] (2006).
| |||