רוצח סדרתי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
SCSC (שיחה | תרומות)
תיקון תחבירי
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 6:
'''רוצח מתפרץ''' מוגדר מי שמבצע מעשי רצח מרובים במקומות שונים ולאורך תקופת זמן קצרה, העשויה לנוע בין כמה שעות לבין כמה ימים, כשהרוצח אינו שב למהלך חיים רגיל בין מעשי הרצח.
 
'''רצח המוני''' הוא מעשה רצח בו אדם או בני אדם הורגים שלושה אנשים, או יותר, באירוע אחד ובמקום אחד. לעתיםלעיתים מתאבדים הרוצחים, דבר המונע התחקות מדויקת אחר הסיבות הישירות והמצב הנפשי שהניע אותם לפעול כפי שפעלו. רוצחי המונים שנתפסו טענו לעתיםלעיתים כי לא זכרו בבירור את האירוע.
 
'''רוצח סדרתי''', לעומתם, הוא מי שביצע שלושה מעשי רצח, או יותר, לאורך תקופה ממושכת, עם תקופות 'צינון' בין מעשי הרצח. רוב הרוצחים הסדרתיים עוטים בתקופת הצינון מה שהרווי מ' קלקלי (Hervey M. Cleckley) ורוברט הייר כינו "מסיכה של שפיות" הגורמת לכך שרוב הסובבים אותם אינם חשים כי יש בהם משהו חריג{{הערה|1=הגדרת המונח "רצח סדרתי" נמצאת ב"מדריך למיון פשעים" מאת ברג'ס, ברג'ס ורסלר: Douglas, J., Burgess, A., Burgess, A., & Ressler, R. (1992). ''Crime Classification Manual''. Lexington, MA: Lexington Books.}}.
שורה 14:
==קווים לדמותם של רוצחים סדרתיים==
[[קובץ:Ted Bundy mug shot.jpg|250px|ממוזער|[[טד בנדי]] - רוצח סדרתי שהודה בשלושים רציחות והוצא להורג בשנת 1989]]
מרבית הרוצחים הסדרתיים הם גברים, אך מוכרים גם מספר מקרים של נשים רוצחות סדרתיות. הרוצחים הסדרתיים מונעים בדרך כלל מתוך דחפים הקשורים בהשגה או בשמירה על כוח ומתוך דחף מיני כפייתי. לעתיםלעיתים קרובות חשים הרוצחים הסדרתיים חסרי יכולת או ערך, פעמים רבות כפועל יוצא של ילדותם, בה חוו [[השפלה נפשית|השפלה]], ניצול ו[[עוני]]. על פי רוב, מלווה את הרוצחים התחושה כי מעשי הרצח מהווים סוג כלשהו של [[נקמה]].
 
מעשי הרצח של רוב הרוצחים הסדרתיים הם תוצאה של דחף [[סדיזם|סדיסטי]] עז, המלווה בהיעדר יכולת לגלות הזדהות או אהדה לסבלם של אחרים. במקרים רבים, שואבים הרוצחים הסדרתיים סיפוק מסבלם של קורבנותיהם, מה שמכונה "פסיכופתיות", "סוציופתיות" או, לאחרונה, "הפרעת אישיות אנטי-חברתית", מונחים המגדירים התנהגות הכוללת פגיעה פיזית קשה לצורך השגת [[עונג]] ([[מיניות|מיני]], בדרך כלל) והרג הקורבנות באיטיות, לאורך תקופה ארוכה.
שורה 24:
==רקע ופסיכולוגיה==
[[קובץ:Wuornos.jpg|250px|ממוזער|[[איילין וורנוס]] - הורשעה בשבע רציחות והוצאה להורג בשנת 2002]]
לרוב הרוצחים הסדרתיים שנתפסו עד היום רקע משפחתי מעורער וידוע כי חלקם אף חוו ניצול ו[[התעללות]] מינית, גופנית או נפשית בילדותם. לעתיםלעיתים קרובות יש קשר הדוק בין סוג ההתעללות שחוו לבין פשעיהם. עם זאת, חלק מהרוצחים הסדרתיים טוענים, כי לא סבלו מהתעללות ואף רוצחים אחרים מודים כי טענו שסבלו מהתעללות על מנת לזכות באהדת הציבור או ה[[פסיכולוג]]ים המשוחחים עמם ואף באהדת השופטים. בגלל הקושי לדעת במדויק מה אירע בילדותם של רוצחים אלו, לא ניתן לדעת בוודאות מהו היקף ההתעללות שחוו בפועל.
 
רבים מהרוצחים הסדרתיים נוהגים לגלות עניין רב במעשי רצח כבר בילדותם או בתקופת הנעורים שלהם. עולם הדמיון שלהם פרוע והם מרבים לחלום בהקיץ על שליטה, הכנעה ורצח, לרוב בשילוב אלמנטים מסוימים המופיעים לאחר מכן גם במעשי הרצח שלהם. רבים מהרוצחים שואבים הנאה מקריאת סיפורים על מעשי התעללות, [[אונס]], [[עינוי]] ורצח.
שורה 30:
אחדים מהרוצחים הסדרתיים מפגינים אחד או יותר מסימני האזהרה במה שמכונה "[[שילוש מקדונלד]]": נטייה ל'''הצתת אש''' רק לצורך ההנאה שבהחרבת דברים, '''התעללות בבעלי חיים''' (המקורבת ל[[זוסדיזם]]), במיוחד כאשר היא מבוצעת בבעלי חיים גדולים ולצורך הנאתו הפרטית של המתעלל ולא כדי להרשים אחרים ו'''הרטבה במיטה''' עד גיל מאוחר. לאחרונה ביקשו מספר חוקרים לערער על תקפות המאפיינים הללו כמנבאים ממשיים לרוצח סדרתי בהתהוות. חוקרים אלה הצביעו על כך שחלק מן המאפיינים, או כולם גם יחד, רווחים במידה ניכרת בקרב ילדים ונערים.
 
מומחים אחדים אף טוענים, כי למן הרגע בו רוצחים סדרתיים מתחילים לפעול הם אינם יכולים להפסיק את מעשי הרצח, אלא לעתיםלעיתים נדירות. לאחרונה ערערו חוקרים אחרים גם על תפישה זו והצביעו על כך שהשימוש באמצעים כגון בדיקות [[DNA]] איפשר להביא ללכידתם של רוצחים סדרתיים שאינם מסוגלים לשלוט בדחפים הרצחניים שלהם. לכן, לדעת החוקרים, לקבוצה זו ייצוג יתר באוכלוסיית הרוצחים הסדרתיים שנתפשו.
 
==שכיחות התופעה==
שורה 137:
|}
 
הרוצח הסדרתי המאורגן מאופיין בדרך כלל בחזות חיצונית של אדם מן היישוב — כזה ששכניו מצהירים אחרי לכידתו כי היה "בחור טוב" ונראה כמי ש"לא יפגע בזבוב." פעמים רבות, הם מנהלים חיי משפחה תקינים, לכאורה, ונתפשים כאזרחים שלווים ושומרי חוק. הרוצחים מסוג זה מגלים בדרך כלל עניין רב וידע רב בתחום המחקר הפורנזי ובשיטות להסתרה או הסוואה של פשעם, בוחרים בקפידה יחסית את קרבנותיהם, ולעתיםולעיתים קרובות משקיעים מאמץ באמצעים המכוונים להטעות את המשטרה, כמו זיוף מכתבי התאבדות, או הצגת מעשה הרצח כפשע שבוצע על ידי עבריינים או במסגרת מלחמת כנופיות. רבים מהם רואים במעשי הרצח שלהם סוג של "משחק" או הרחבה של פעילות [[ספורט]]יבית אחרת כמו דיג או שיט, ולעתיםולעיתים יש להם אף עניין בניהול המשחק כנגד כוחות המשטרה.
 
רוצחים סדרתיים מן הסוג הלא מאורגן נוטים לבצע את מעשי הפשע שלהם באופן [[אימפולסיבי]] ורוצחים כאשר נקרית להם ההזדמנות. הם אינם טורחים להיפטר מן הגופה ולעתיםולעיתים קרובות מבצעים אחרי מעשי הרצח טקסים [[פולחן|פולחניים]] כאלו ואחרים כמו [[נקרופיליה]], קטיעת איברים וכדומה. לרבים מן הרוצחים מסוג זה עבר של בעיות נפשיות והם נתפשים בעיני הסובבים אותם כמשונים או כמרתיעים. רבים מהם אינם זוכרים, או שאינם מוכנים להודות שהם זוכרים, את כל מעשי הפשע.
 
אחת הבעיות העיקריות במיון זה של רוצחים סדרתיים הוא שרוב הרוצחים הסדרתיים מפגינים התנהגות שניתן לשייכה לשני הסוגים בו זמנית, או שהם עשויים לעבור עם חלוף הזמן ממצב אחד למשנהו. לדוגמה, ביצוע מעשה רצח ראשון או שני באופן לא מאורגן, ואחר כך גיבוש שיטה מאורגנת יותר, או להפך, ביצוע מעשי רצח מתוכננים היטב בתחילה, ומעבר להתפרצויות בלתי מאורגנות בשלב מאוחר יותר{{הערה|1=לניתוח מפורט של מאפייני סוגי הרוצחים הסדרתיים ראו [http://faculty.ncwc.edu/TOConnor/428/428lect07.htm כאן].}}.
שורה 147:
 
====ההוזה====
הרוצחים מסוג זה הם אנשים השומעים קולות המייצגים את [[אלוהים]] או ה[[שטן]] המורים להם לרצוח. בניגוד לדיעה המקובלת או לאופן בו מוצגים הדברים לעתיםלעיתים תכופות בספרות, בסרטים ובסרטי [[טלוויזיה]], סוג זה של רוצחים סדרתיים נדיר יחסית. רוב הרוצחים הסדרתיים אינם בלתי שפויים ואינם מונעים על ידי הזיות או קולות. לרוב, מופיעים טיעונים מסוג זה אצל רוצחים סדרתיים רק לאחר תפיסתם, בניסיון לחמוק מהרשעה בנימוק של אי שפיות. רוצחים בעלי חזיונות או הזיות ממוקדים על פי רוב במעשה הרצח עצמו, ומבצעים את מעשה הרצח במהירות.
 
====משימתי====
שורה 293:
רוב הרוצחים הסדרתיים האפשריים נלכדים לפני שהספיקו לבצע שלושה מעשי רצח או יותר. חלק אחר מהם מאושפז ב[[בית חולים פסיכיאטרי|מוסדות לחולי נפש]] ואינו יכול לעמוד ל[[דין]]. אחוז קטן מכלל הרוצחים הסדרתיים, עם זאת, ממשיך לבצע את מעשי הרצח שלו לאורך שנים באין מפריע.
 
הבעיה בלכידת רוצחים סדרתיים היא שהתייחסות המשטרה אל כל רצח היא כזו שאומרת כי רוב מעשי הרצח מבוצעים על ידי אנשים המכירים היטב את קרבנם ופעלו בעקבות פרץ עז של רגשות, או כדי להשיג מטרה מוגדרת וברורה, הנחה זו, המוצדקת ברוב המקרים, מהווה מכשול ללכידתו של רוצח סדרתי; המשטרה פועלת לפענוח הרצח כאילו מדובר היה במעשה רצח בודד, שבוצע על ידי עבריין או על ידי אדם המוכר לקורבן. כאשר המקרה אינו תואם לדפוסים השגרתיים של רצח ואינו מפוענח בהתאם להם, הוא עדיין ממוין לעתיםלעיתים קרובות ככזה. במקרים רבים, כאשר ישנם מקרי רצח כאלו במקומות שונים, סיבות [[בירוקרטיה|ביורוקרטיות]] וקשר לקוי בין יחידות משטרתיות מונעים איתור דפוס פעולה חוזר ונשנה במעשי הרצח השונים.
 
סיבה אחרת המונעת לכידתם של רוצחים סדרתיים היא רתיעת המשטרה מההודאה כי מעשי רצח שונים בוצעו על ידי רוצח סדרתי, גם בגלל ההתרגשות וה[[חרדה]] שמעוררת הכרזה כזו בציבור, וגם בגלל הלחץ המופעל על המשטרה לאחר הכרזה כזו לפענח וללכוד במהירות את הרוצח הסדרתי — משימה שלעתיםשלעיתים תכופות אינה קלה לביצוע, במיוחד כאשר הרוצח מבצע את מעשי הרצח בהפרש זמן ניכר בין מעשה למעשה.
 
אחד הנהגים המקובלים של כוחות המשטרה במצב בו הוכרז כי מעשי רצח מסוימים בוצעו על ידי רוצח סדרתי הוא לנסות לבנות "[[פרופילאות פלילית|פרופיל]]" פסיכולוגי של הפושע, כדי לאפשר למשטרה לסנן בצורה טובה יותר חשודים אפשריים במעשה. לעתיםלעיתים תכופות, עם זאת, מתברר לאחר תפיסת הרוצח כי אין קשר הדוק בין הפרופיל הפסיכולוגי שנבנה ובין הרוצח הסדרתי.
 
==רוצחים סדרתיים בתרבות הפופולרית==
בגלל האופי המחריד של מעשיהם, האלמנט המיני הבולט ויכולתם לחמוק מעונש לאורך זמן רב, עוררו הרוצחים הסדרתיים עניין רב ושימשו חומר לשורה ארוכה של ספרים, סרטים, ספרות תיעודית ואפילו שירים, ספרים מאוירים ומשחקים. לעתיםלעיתים קרובות, הוצגו רוצחים סדרתיים כדמויות מורכבות, מעונות ואפילו מעוררות אהדה. במקרים אחרים, הוצגו הרוצחים הסדרתיים כדמויות בעלות כוחות על טבעיים, [[אינטליגנציה]] גבוהה וכישורים אחרים, שהפכו אותם לדמויות מעוררות עניין ומושכות. ברוב המקרים, "מנוקים" הרוצחים הסדרתיים מהאלמנטים הדוחים והמבעיתים יותר של פעולתם, ובמיוחד אלו הקשורים בקיום יחסי מין עם הקורבנות בעודם גוועים או לאחר מותם.
 
[[תומאס האריס]], בספרו "[[שתיקת הכבשים]]" ובשני ספרים נוספים בסדרה זו, הציג את דמותו של רוצח סדרתי קניבלי, [[פסיכיאטריה|פסיכיאטר]] במקצועו, ד"ר [[חניבעל לקטר]]. ד"ר לקטר מוצג כדמות מעוררת פלצות, ומאידך מעוררת עניין ואפילו מעין משיכה [[היפנוזה|היפנוטית]]. השחקן [[אנתוני הופקינס]], שגילם את דמותו בשלושה סרטים שנעשו בעקבות ספריו של האריס, שהידוע בהם הוא "שתיקת הכבשים", תרם רבות להפיכת הדמות לאיקונית. דמות מוכרת נוספת היא זו של "ג'ון דו" מהסרט "[[שבעה חטאים (סרט)|שבעה חטאים]]," שהוצג בסרט כדמות חידתית, כמעט [[על טבעי]]ת בכוחה, תבונתה, ויכולתה לתזמן אירועים. גם בסדרת הטלוויזיה "[[דקסטר]]", המבוססת על ה[[רומן]] "דקסטר חולם חלומות אפלים" מאת [[ג'ף לינדסי]], הדמות הראשית היא רוצח סדרתי המנהל חיים כפולים כחוקר טביעות וטקסטורת [[דם]] ב[[משטרת מיאמי]]. בניגוד לכל הרוצחים הסדרתיים האחרים, דקסטר פועל על פי קוד לפיו הוא רוצח רק פושעים שגם רצחו. גיבור ה[[מנגה]] וה[[אנימה (הנפשה)|אנימה]] היפנית "[[מחברת המוות]]" לייט יאגאמי, הוא רוצח סדרתי. בעזרת כוח על טבעי של אל מוות הוא רוצח פושעים כדי לטהר את העולם מרוע.