פצצה אלקטרומגנטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אידיאל
שורה 7:
[[מבטח]]ים כלל אינם יעילים כהגנה על מעגלים אלקטרוניים במקרה של פעימה אלקטרומגנטית משום שעומס היתר מושרה בבת אחת ובכמה מקומות שונים במעגל ולא רק בכניסת הזרם למעגל, שאותה יכול המבטח לנתק.
 
[[כלוב פאראדיי]] גם הוא אינו יעיל כהגנה מלאה מפני פעימה אלקטרומגנטית. הסיבה לכך היא שכלוב פראדאיי אידאליאידיאלי הוא תאורטי בלבד ולא ניתן לבנות במציאות כלוב שכזה, שיעצור חדירה של 100% מהקרינה האלקטרומגנטית. הבעיה ב"איטום" כנגד הקרינה נמצאת בעיקר בנקודות חיבור של יריעות המתכת המרכיבות את הכלוב. בנקודות חיבור אלה, גם אם מדובר בהלחמה ובוודאי אם מדובר בסימרור, נוצרת זילגה של קרינה המצליחה לחדור לפנים הכלוב. מאחר שפצצות אלקטרומגנטיות נועדו מראש לגרום נזק ועוצמת הקרינה האלקטרומגנטית שהן יוצרות חזקה וממוקדת, הרי שדי בזליגות אלה כדי לגרום לנזק במעגלים החשמליים ובאלקטרוניקה עדינה, שנמצאים בתוך כלוב הפאראדיי.
 
בימי [[המלחמה הקרה]] נעשו מאמצים מצד [[ארצות הברית]] ו[[ברית המועצות]] לפתח פצצות אלקטרומגנטיות, וכן למגן את צבאותיהן ומתקני תשתית אסטרטגיים כנגד הפעימה האלקטרומגנטית המשתחררת במקרה של הפעלת פצצה כזאת. גם כיום ישנן מערכות הגנה מפני פעימה אלקטרומגנטית המיועדות לכלים צבאיים. פצצות אלקטרומגנטיות הופיעו במספר ספרים, סרטים ומשחקי וידאו, אך במציאות לא תועד שימוש בהן באף מלחמה (אם כי היו דיווחים בלתי מאומתים על שימוש שכזה ב[[מלחמת המפרץ]] הראשונה).