מו-דו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Hummingbird (שיחה | תרומות) מ ←ציוד מו-דו שאינו רכבתי: הקישור הראשון |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
||
שורה 4:
'''מו-דו''', קיצור של '''מושך-דוחף''' (ב[[אנגלית]]: '''Push-Pull''') הוא ביטוי כללי ל[[ציוד נייד]] [[רכבת]]י המסוגל לנוע לשני הכיוונים במהירות דומה ללא צורך בשינוי פיזי שלו וללא צורך לסובב אותו פיזית. ב[[ישראל]] דבק הכינוי "מו-דו" לדגם ספציפי של קרונות כאלו - [[קרון מו-דו ספרדי|קרונות המו-דו הספרדיים]] שהיו לראשונים מסוג זה שפעלו באופן סדיר ב[[רכבת ישראל]], והכוונה ב"קרונות מו-דו" היא לרוב לדגם ספציפי זה (אם כי זה אינו שמו הרשמי).
המבנה הבסיסי של ציוד מסוג "מו-דו" הוא קיומם של תאי-נהג בשני צידי הרכבת. ברכבות "מו-דו" הנגררות או נדחפות על ידי [[קטר (רכבת)|קטר]] ישנו קרון מיוחד הנמצא בקצה השני של הרכבת המכונה [[קרון ניהוג]]. קרון זה שונה משאר קרונות הרכבת בכך שחלק ממנו מוקצה לתא-נהג נוסף. ב[[קרונוע]]ים מבוטל
כאשר הציוד איננו מסוג "מו-דו", יש צורך להחליף את כיוון הנסיעה בתהליך המכונה "[[חיוג רכבות|חיוג]]". בתהליך זה יש להפריד את הקטר מהקרונות, ולהעבירו באמצעות מסילה צידית אל הקצה האחר של הרכבת, ולחבר אותו מחדש. פתרון אפשרי נוסף הוא "לולאה" גדולה בה הרכבת תוכל לבצע סיבוב באופן דומה ל[[פניית פרסה]] - פתרון זה איננו מיושם בישראל.
גם החלפת כיוון הנסיעה בציוד מו-דו מכונה
== יתרונות המו-דו ==
| |||