מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Tomer T Bot (שיחה | תרומות) מ ←ישיבות ההסדר הבאות: ביטוייה -> ביטויה, replaced: ביטוייה ← ביטויה באמצעות AWB |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: פתח תקווה, אידיאל |
||
שורה 7:
==הקמת ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה==
בעקבות סמינריון ההדרכה השני של תנועת הנוער [[בני עקיבא]], שהתקיים ב[[כפר הרא"ה]] ונידון בו הצורך במסגרות תורניות עבור הנוער הדתי הוקמו "חוגים תורניים" בסניפי בני עקיבא ב[[ירושלים]], [[חיפה]] ו[[פתח
בקיץ [[ה'תרצ"ט]] ([[1939]]) יצאו חברי החוגים התורניים ל"מחנה הכנה לישיבה" שהתקיים ב[[כפר הרא"ה]]. ביום שני, [[י' בחשוון]] [[ה'ת"ש]] (חורף שנת 1939) הגיעו 13 חברי "החוגים התורניים" למושב כפר הרא"ה ובראשם הרב נריה. הקבוצה התמקמה בצריף [[בית כנסת|בית הכנסת]] במושב והחלה בלימוד [[מסכת ביצה]]. תוכנית הלימודים הייחודית כללה לימוד [[גמרא]], [[משנה|משניות]] [[סדר זרעים]], [[תנ"ך]] ו[[כתבי הראי"ה]].
שורה 14:
===הקמת הישיבות הבאות===
ישיבת בני עקיבא השנייה הוקמה ביישוב [[מירון (מושב)|מירון]] בשנת [[ה'תשי"א]]. את המושב ליווה הרב נריה עוד מראשיתו. הרב נריה ראה ביישוב הכפרי המרוחק מקום
ישיבת בני עקיבא השלישית, ישיבת [[ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר|נתיב מאיר]], הוקמה בדרך דומה, הפעם באמצעות הרב [[אריה בינה]] עם עשרים ואחד תלמידי השנה השנייה, חברי שבט "מתנחלים" שבתום השנה חזרו לכפר. הקמת הישיבה ב[[ירושלים]] חרגה מקו הקמת הישיבות במושבי הפועל המזרחי. ב[[ז' באדר]] [[ה'תשט"ו]] הוקמה ישיבת בני עקיבא הרביעית, בבית פרטי במושב [[נחלים]], בראשות הרב [[יוסף בא גד]], שאליו הצטרפו 12 תלמידי כיתה ט' חברי שבט "יבנה" מישיבות כפר הרא"ה אשר הפעם נשארו בישיבה החדשה. באלול [[ה'תשי"ז]] הקים הרב נריה את הישיבה החמישית בשדה יעקב ובה שלושים תלמידי כיתה י' חברי שבט "מרחבים" מנתיב מאיר, מנחלים ומכפר הרא"ה. ראש הישיבה הראשון היה הרב מאיר אליטוב.
| |||