חשמלית – הבדלי גרסאות

ברוב המקומות בעולם החשמלית מכונה בשם טראם (Tram), שמקורו ב[[סקוטית]]. עם זאת, ב[[ארצות הברית]] השימוש במונח מתייחס דווקא לרכבות ללא מסילה, כפי שיש לעתיםלעיתים ב[[פארק שעשועים|פארקי שעשועים]]. ריבוי המונחים והמשמעויות השונות בעולם, סוגי כלי הרכב, והגבולות הרופפים ביניהם הופכים את הגדרת החשמלית לבלתי מדויקת.

החל מסוף המאה ה-20 כבר כמעט לא נבנים קווי חשמלית חדשים. לכן מאפייני החשמלית מיוצגים על ידי מערכות ותיקות ששורשן לעתיםלעיתים ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]. מערכות הדורשות קיבולת נמוכה יחסית של נוסעים, הוחלפו בדרך כלל במערכות קווי [[אוטובוס]]ים, כמו למשל ב[[שיקגו]], בה הוחלפה אחת ממערכות החשמליות הגדולות בעולם באוטובוסים, בין [[1937]] ל-[[1958]]{{הערה|1=[http://www.shore-line.org/CSL.html Chicago Surface Lines], באתר Shore Line Interurban Historical Society}}. מערכות חדשות שמוקמות ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]] דורשות בדרך כלל קיבולת רבה יותר, ועונות להגדרת רכבת קלה, או אף מערכת להסעת המונים כדוגמת [[רכבת תחתית]]. בהתחשב בנקודות הללו, רכבת קלה וחשמלית יתאפיינו בין השאר בהבדלים הבאים:

*רכבת קלה מקבלת לעתיםלעיתים קרובות עדיפות בתנועה ואף דרך פרטית משלה, בעוד חשמלית תקבל זאת לעתיםלעיתים רחוקות

*מהירות התנועה של חשמלית אטית, לעתיםלעיתים רק כ-40 [[קילומטר לשעה]], בעוד רכבת קלה עשויה אף לנוע במהירות של כ-100 קילומטר לשעה

*ברכבת קלה נבנות לעתיםלעיתים קרובות תחנות עם רציפים מוגבהים המאפשרים כניסה לקרון ללא שינוי מפלס בעוד בחשמלית ייתכן שימוש במדרגות בקרון

שיטת ההזנה שהפכה לנפוצה ביותר היא באמצעות כבלים עיליים הפרושים בין עמודים בתוואי המסילה. בניגוד ל[[טרוליבוס]], הזקוק לשני כבלי חשמל עיליים עבור שני הקטבים, בחשמלית הנעה על מסילה ניתן להסתפק בכבל בודד ולהשתמש באחד מפסי המסילה כדי לסגור מעגל. קבלת המתח מהכבל התבצעה לרוב באמצעות פנטוגרף, שנמצא עדיף על מוט עם גלגל בקצהו (Trolley pole) ועל קשת הזנה עם מוט קשיח (Bow collector). קשת ההזנה היא גרסה פשוטה של פנטוגרף, שיש לו פחות גמישות להתאים את עצמו לכבל ההזנה. מוט עם גלגל נותר נפוץ עבור טרוליבוסים עקב התאמתו לחופש התנועה הנדרש מכלי שאינו נע על מסילה, אך בתוואי מסילה הוא סובל מחיסרון של איבוד הכבל לעתיםלעיתים, ושל הצורך להפוך אותו בקרונות הנעים בשני כיווני המסילה.

גובה רצפה נמוך ואחיד לכל אורך הקרון הטיל בדרך כלל מגבלות על גמישות ה[[חוגון|חוגונים]] ולכן יצר שחיקה מוגברת ומגבלות על רדיוס הסיבוב בתוואי המסילה. כך נאלצו קרונות רצפה נמוכה לנוע לאט יותר בהשוואה לקרונות רגילים{{הערה|1=[http://www.railway2007.fd.cvut.cz/proceedings/Capek+Kolar.pdf OPTIMAL DESIGN OF LOW-FLOOR TRAM]}}. בתור פתרון ביניים, יוצרו לעתיםלעיתים קרונות בעלי רצפה נמוכה באופן חלקי, שבהם יש מדרגות בין חלקי הקרון השונים. פתרון למגבלות הרצפה הנמוכה הוצג ב-[[2009]] על ידי חברת [[סקודה טרנספורטיישן]] בדגם 15{{D}} T. בדגם זה החוגונים הם בעלי חופש תנועה והם יוצאים מקו ההיקף של הקרון בעת סיבוב{{הערה|1=[https://youtu.be/c9estnmBtT4?t=1m סרטון פרסומת ב-YouTube] - מראה את החוגונים המסתובבים - Pivoting Bogies ב-Skoda 15 T}}, וכך מאפשרים תנועה גם בתוואי מסילה מפותל של קווי חשמלית.