טיפול בהלם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור לאובדן הכרה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
||
שורה 4:
==היסטוריה==
רופאים הבחינו לאורך אלפי שנות טיפול, כי מצבו הנפשי של האדם משתנה
שימושים רפואיים אחרים בטיפול בהלם היו על ידי [[פרצלסוס]] אשר גרם לפרכוסים שנגרמו מקמפור כדי לטפל בפסיכוזות במאה השש עשרה. הרופאים ג'ין לרוי (צרפת, 1745), רוברט וויט (לונדון, 1751) ולאונרד ילנד (לונדון, 1917), עשו שימוש במכות חשמל קלות (שאינן גורמות לפרכוסים) כדי לטפל במחלות עצבים, או היסטריה וכן בחולים הסובלים מהלם קרב.
שורה 13:
==סוגי טיפול בהלם==
* טיפול בהלם קדחת [[מלריה]] כרוך בהחדרת תרכיב [[פרוטוזואה]] של מלריה לדם המטופל כדי לגרום לקדחת חום וחוסר הכרה, אשר אחריהן
* טיפול בהלם [[אינסולין]] כרוך בהזרקת כמות גדולה של אינסולין לחולה, דבר הגורם לפרכוסים ול[[תרדמת]] כתוצאה מ[[היפוגליקמיה]] במוח. הטיפול התגלה על ידי הרופא והחוקר הפולני מנפרד סקל (1900-1957) בשנת 1933. הליך זה היה בשימוש עד לשנות החמישים כטיפול בדיכאון ובפסיכוזה. אולם, תרדמת אינסולין עלולה להיות בלתי הפיכה ובשנת 1939 דווח על 1.3% של מקרי תמותה בעקבות תרדמת בלתי הפיכה לאחר שימוש באינסולין.{{הערה|1=Board of Control for England & Wales (1939) The Twenty-fifth Annual Report of the Board of Control 1938 (London: HMSO)}} * טיפול הלם ב[[מטרזול]], סם הגורם לפרכוסים במהירות רבה. הטיפול התגלה על ידי הרופא והחוקר ההונגרי לדיסלס י. פון מדונה (1896-1964) בשנת 1934. זמן קצר אחר כך הועדף טיפול בנזעי חשמל על פני טיפול זה כיוון שסם זה עורר תופעות לוואי רבות וקשיים בבקרת החולה. עוצמת הפרכוסים שנגרמו הייתה
* [[טיפול בנזעי חשמל]] הוא טיפול הגורם לפרכוסים בחולה על ידי העברת [[זרם חשמלי]] דרך [[מוח|מוחו]]. הטיפול התגלה על ידי החוקר האיטלקי אוגו צ'רלטי (1877-1963) ולוצ'ו ביני (1908-1964). הליך טיפולי זה עדיין נמצא בשימוש מוגבל למקרים קשים של דיכאון והפרעה דו-קוטבית. במקרים כגון אלה, הטיפול נחשב לטיפול בטוח ויעיל כאשר הוא מבוצע תחת הנחיות קליניות קפדניות הכוללות ניטור החולה ב[[אלקטרואנצפלוגרם]], מתן תרופות להפחתת פעולת ה[[שריר|שרירים]] ו[[הרדמה]] כללית או טשטוש.
|