קורס טיס (צה"ל) – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Ben Gurion - Israel Air Force1950.jpg|270px|ממוזער|שמאל|10 באוגוסט 1950: ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] מעניק כנפי טיס בסיום קורס טיס מס' 1 בחיל האוויר]]

[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - 163rd IAF Flight Course Graduates.jpg|270px|ממוזער|שמאל|תמונת מחזור של קורס טיס מס' 163]]

הקורס נחשב לאחד מהקורסים היוקרתיים ביותר בצה"ל. משכו כשלוש שנים, ונערך, ברובו, ב[[בית הספר לטיסה]] ב[[חצרים (בסיס)|בסיס חצרים]] (ליד [[באר שבע]]). בוגרי הקורס מקבלים דרגת [[סגן]] ו[[בוגר אוניברסיטה|תואר ראשון]] מטעם [[אוניברסיטת בן-גוריון]]. עד לשנת [[2014]] התחייבו הבוגרים ל[[שירות בצה"ל|שירות קבע]] בן תשע שנים. החל משנת [[2015]] מתחייבים הבוגרים לשירות קבע בן שבע שנים. בממוצע, רק אחד מכל 14 מועמדים - או רק אחד מבין שישה חניכים - זוכה לסיים את הקורס בהצלחה{{הערה|איתי איתמר, [http://www.iaf.co.il/4376-38315-he/IAF.aspx על כל 14 שחולמים לטוס, רק אחד מסיים], באתר [[חיל האוויר הישראלי]]}}. חניכי הקורס מכונים "פרחי טיס". בהמשך הקורס, החל משלב ה"ראשוני" הם מכונים "[[צוער|צוערי]] טיס".